חיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

אוהבים כסף? בצדק! גם הזהב לא רע, הבעיה היא הדולר

בלי ששמנו לב בארה"ב עדכנו את תחזית החוב האמריקני ב-27% בתוך 4 חודשים • בעשור הקרוב החוב של המעצמה הדמוקרטית צפוי לגדול בעוד 22 טריליון דולר וזה מהווה איום, לא רק על הכלכלה האמריקאית

כלכלת ארה"ב | צילום: שאטרסטוק

מהו המטבע החזק ביותר בעולם? ובכן, יש 180 אפשרויות – מטבעות רשמיים המוכרים כהילך חוקי על ידי האו”ם. חוזקו של מטבע נקבע לי מידת הביקוש וההיצע של המטבע; האינפלציה במטבע; שיעור הצמיחה בכלכלת המטבע המקומי; מדיניות הבנק המרכזי במדינה שמנפיקה את המטבע והיציבות הכללית באותה מדינה.

רבים מתבלבלים בין השאלה הזו לבין השאלה איזה הוא המטבע הנפוץ ביותר בעולם ולכן הם סבורים שכדאי להחזיק ברזרבות של דולרים, לצד המטבע המקומי שלהם. אלא שלפי אותם קריטריונים שלושת המטבעות החזקים ביותר בעולם הם הדינר של כווית; הדינר של בחרין והריאל של עומאן. אחריהם ברשימה, מפתיע לא פחות, הוא הדינר הירדני, ששווה כיום כ-1.4 דולרים. אחריהם ברשימה: הפאונד של גיברלטר והפאונד של בריטניה, הדולר של איי קיימן והפרנק השוויצרי. את רשימת עשרת המטבעות החזקים בעולם סוגרים האירו ולבסוף הדולר האמריקני.

ובכל זאת, הדולר נותר המטבע הסחיר ביותר בעולם, כשנכון למרץ האחרון מעט יותר מ-47% מסך העסקאות בעולם מתבצעות בדולר אמריקני ורק כ-22% מהן מתבצעות באירו – המטבע השני בסחירותו בעולם. בחודשים האחרונים ירד שיעורו של האירו בהיקף הסחר העולמי וחלקו של הדולר גדל, אך את העניין הזה ניתן לייחס לאינפלציה של הדולר – כך שעסקאות שנחתמו בעבר, כולל החזרי הלוואות, נדרשות לכמות גדולה יותר של דולרים, בשל ירידת ערכו.

אלא שדווקא הגידול בשימוש בדולר האמריקני בעולם מעלה את הסיכון שלו ושל יתר כלכלות העולם, המחזיקות ברזרבות עצומות שלו, בשל היקף הסחר שבו. למעשה, בכל העסקאות הגדולות בעולם הדולר הוא לפחות צד אחד בהן. הסיכון הגדול הוא כמובן היקף החוב של ארצות הברית של אמריקה, שלא מפסיקה להגדיל אותו בשיעורים מדאיגים מאוד.

הדולר האמריקאי | צילום: שאטרסטוק

משרד התקציב בקונגרס (CBO) אמון על מעקב וויסות החוב ומספק לשוק תחזיות על היקפו, שכעת עומד על יותר מ-33 טריליון דולר! בתחילת השנה המשרד הזה סיפק תחזית מרעישה, לפיה היקף החוב יגדל השנה ב-1.5 טריליון דולר ובעשור הקרוב ב-20 טריליון דולר. הנתון הזה זעזע את השוק, כשכלכלנים מתקשים להסביר כיצד ארה”ב תוכל להתמודד עם החוב הקיים ולא רק שאין תוכניות להפחית אותו – נראה שארה”ב איבדה שליטה על המשך תפיחתו.

33 טריליון, או 156 טריליון?
אחרי המשבר הגדול, ב-1923 היקף החוב של ארה”ב עמד על 403 מיליארדי דולרים ונתפס גם אז כעצום. מאז הוא הלך ותפח, לא רק באופן אבסולוטי, אלא גם כשיעור מהתוצר – שאחרי המשבר הגדול זינק ל-75%, במשך עשרות שנים הוא היה אפסי ובסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת הוא היה נמוך מ-40% וכיום הוא עולה על קרוב ל-130%.

מה שמדאיג משקיעים בעולם הוא היעדר השליטה בחוב: כאמור, בתחילת השנה ה-CBO פרסם שהשנה החוב יגדל ב-1.5 טריליון דולר, אך בחודש שעבר המשרד כבר עדכן את התחזית לגידול של 1.9 טריליון דולר השנה, שהם 22 טריליון בעשור.

ואם לא די בכל אלה, אתר אמין מאוד שמפרסם נתונים על “החשבונאות האמיתית” של ארה”ב (Truth in Accounting) מעריך שהיקף החוב האמיתי של ארה”ב גדול פי כמה ועומד על 156 טריליון דולר! – חוב של 980 אלף דולר לכל משלם מיסים בארה”ב.

הפער העצום הזה מוסבר בכל שארה”ב אינה סופרת בחוב את ההתחייבויות שלה לתוכניות הבריאות ולביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי בארה”ב מודה בכך שהקופה שלו תתרוקן ב-9 השנים הקרובות וברור שארה”ב תצטרך לממן את הפנסיות והתמיכות להן היא מחויבת וזה איום ממשי על הכלכלה הגדולה בעולם.

זהב | צילום: שאטרסטוק

אז מה עושים?
הבנק המרכזי בארה”ב לא מפסיק לקנות זהב – לא את הזהב הפיזי, כמו שהוא קנה בעבר, אלא תעודות סל ומכשירים פיננסיים אחרים המגובים בזהב. כך עושים גם יתר הבנקים המרכזיים בעולם, שמבינים היטב את הסיכונים של המטבע המוביל בעולם. אלא שמכרות הזהב לא מתרבים בעולם וגם לא הכרייה, לכן כלכלנים רבים ממליצים לקנות זהב וגם סחורות חיוניות אחרות.

הם ממליצים לקנות את הסחורות הפיזיות וגם את התעודות של הסחורות הללו, כי בינתיים לפי אותן הערכות מחירי הסחורות נמוכים מאוד, בהשוואה לביקושים שהם צופים להם בשנים הבאות. הסחורות האחרות הן גם מתכות כמו נחושת, כסף ועוד. מתחילת השנה מחיר הזהב זינק ב-15%, כמו גם הנחושת ומתכות אחרות.

כך שהמלצות כלכלנים רבים בעולם מובילות למסקנה שכדאי להפחית בדולרים בתיקי ההשקעות ולהחזיק במטבעות יציבים וחזקים יותר ובעיקר בסחורות.

בשל הסיוע לישראל ולאוקראינה: תחזית הגירעון של ארה”ב עולה לכ-2 טריליון דולר

שתפו כתבה זו:

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

הירשמו לניוזלטר של ערוץ הכלכלה

דילוג לתוכן