הדו”חות של וואן זירו מעניינים במיוחד, כי זוהי שנת פעילותו הראשונה. דו”חות 2022 הציגו הפסדים של יותר מ-264 מיליוני שקלים, אך הייתה זו שנת הקמה, כמעט ללא הכנסות. ב-2023 הוא הפסיד יותר – 357 מיליוני שקלים, אך גם זה לא מפתיע, שכן מדובר בעיקר בהוצאות הקמה.
אך האכזבה הגדולה היא מסך הפיקדונות שהציבור הפקיד בבנק בשנה שעברה, שהסתכמו ב-1.8 מיליארדי שקלים בלבד – שיעור זניח מסך פיקדונות הציבור. הבנק מציע ריביות גבוהות, יחסית לבנקים המסורתיים, אך ייתכן שהוא לא לקח בחשבון את המשמעות העמוקה של “מסורתית” – שינוי התנהגות צרכנית בתחום הזה הוא קשה במיוחד.
זאת למרות השקעה של כ-53 מיליוני שקלים שהבנק השקיע השנה בפרסום וסך של יותר מ-96 מיליון מאז הקמתו ב-2022. בסך הכל נכון ל-2023 לבנק יש כ-100 אלף לקוחות שרק כ-40% מהם מנהלים חשבונות פעילים, המזכים את הבנק בעמלות במסגרת מסלולי המנויים שהוא מציע ללקוחותיו.
מהדו”חות עולה, כי הבנק שהקים פרופ’ אמנון שעשוע גייס כמיליארד שקל (960 מיליון) והוא צפוי להמשיך לגייס עד לסוף 2025, כדי לשמור על יחס הלימות הון שיאפשר לו להגדיל פעילות. לפי תחזיותיו הוא אמור להציג רווחיות רק ב-2026.
ההוצאות התפעוליות של הבנק הסתכמו ב-381 מיליוני שקלים והוצאות השכר גדלו ל-150 מיליוני שקלים, שהתחלקו בין 413 עובדיו. הבנק נמצא בתהליכי מחשוב ואוטומציה ולכן הוא לא צפוי לקלוט עובדים נוספים השנה. מקבלי המשכורות הגבוהות בבנק הם המנכ”ל, גל בר דעה עם עלות של 2.05 מיליון שקל, והיו”ר, שוקי אורן, עם 1.52 מיליון שקל.
יום קודם לפרסום הדו”חות הממונה על ההגבלים העסקיים פרסמה את כוונתה למהלך הכרזה על הבנקים כ”קבוצת ריכוז”, מה שאמור לתת יתרון לבנקים הקטנים יותר, כמו גם לגופים החוץ בנקאיים. המבחן הגדול של הבנק יהיה השנה, כשהוא כבר פועל ומסוגל לקלוט לקוחות פרטיים נוספים. החיסרון הוא שהוא סגור לחשבונות עסקיים, שהם קהל יעד מעולה לבנק מסוגו.
