פרס נובל בכלכלה הוענק לדרון אג’מולו מטורקיה, לסיימון ג’ונסון וג’יימס א. רובינסון מארה”ב, השלושה קיבלו את פרס הנובל בכלכלה על תרומתם המשמעותית בנושא מחקרים על האופן שבו מוסדות חברתיים נוצרים ומשפיעים על השגשוג במדינות. אג’מולו וג’ונסון מזוהים עם המכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס בארה”ב ואילו רובינסון מזוהה עם אוניברסיטת שיקגו.
“זוכי הפרס הוכיחו כי אחד ההסברים להבדלים בשגשוג בין המדינות הוא המוסדות החברתיים שהוכנסו במהלך הקולוניזציה”, הודיעה הוועדה שהכריזה על הפרס.
בספרם “Why Nations Fail” משנת 2012, אג’מוגלו, פרופסור טורקי-אמריקאי במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס, ורובינסון, פרופסור בריטי באוניברסיטת שיקגו, טוענים שמדינות מסוימות עשירות יותר מאחרות בגלל הפוליטיקה והכלכלה שלהן. הספר נפתח בהשוואה של רמת החיים בשתי ערים בשם נוגאלס, אחת באריזונה ואחת מדרום לגבול באזור סונורה במקסיקו. בעוד מספר כלכלנים טענו שלהבדלים באקלים, בחקלאות ובתרבות יש השפעות ניכרות על השגשוג של שתי הערים, הכלכלנים הזוכים בנובל השנה, אג’מולו ורובינסון טענו שהתושבים בנוגאלס, אריזונה, בריאים ועשירים יותר בגלל החוזק היחסי של המוסדות המקומיים שלהם.
כשנשאלו לגבי המשמעות לפייה דמוקרטיה פירושה צמיחה כלכלית, אמר אג’מוגלו “העבודה שעשינו מעדיפה את הדמוקרטיה”, אך הוסיף כי דמוקרטיה “איננה תרופת פלא”. על פי הטענה שהעלו הכלכלנים, מדינות שפיתחו “מוסדות מכילים” הפכו עם הזמן למשגשגות, בעוד שמדינות שפיתחו “מוסדות חילוץ” חוו צמיחה כלכלית נמוכה ומתמשכת.
בספר “מדוע האומות נכשלות”, אג’מולו ורובינסון טענו שסין לא תוכל לקיים את הצמיחה הכלכלית שלה מכיוון שחסרים לה מוסדות מכילים. אולם, יותר מעשור מאז פרסום הספר, אמר Acemoglu כי סין הציבה “אתגר קטן” לטיעון זה, שכן בייג’ינג משקיעה רבות בתחומים החדשניים של בינה מלאכותית וכלי רכב חשמליים. “הפרספקטיבה שלי היא בדרך כלל שלמשטרים האוטוריטריים האלה, ממגוון סיבות, יהיה קשה יותר להשיג תוצאות חדשנות ארוכות טווח ובעלות קיימא”, המשיך.
ההכרזה על פרס נובל בכלכלה מגיעה היום (שני) והיא האחרונה בשורת הפרסים שהוכרזו בשטוקהולם. בשבוע שעבר הוענקו פרסי נובל לשנת 2024 בתחומי הרפואה, הפיזיקה, הכימיה, הספרות והשלום. פרס נובל לכלכלה ידוע רשמית כפרס בנק אוף שוודיה במדעי הכלכלה לזכרו של אלפרד נובל. בניגוד לפרסים לפיזיקה, כימיה, רפואה, ספרות ושלום, הוא לא הוקם על ידי התעשיין השוודי אלא על ידי הבנק המרכזי של שבדיה ב-1968. בשנה שעברה הוענק הפרס לקלאודיה גולדין, פרופסור באוניברסיטת הרווארד, על מחקריה על נשים בשוק העבודה.
