שעתיים לפני סגירת המסחר בתל אביב והמדדים עדיין חיוביים מאז הבוקר. הלילה יפן רשמה תיקון חד כשזינקה ב-9% ובעקבות התיקון החוזים העתידיים על המדדים המובילים בארה”ב רשמו עליות. השקל נחלש בארבע עשיריות האחוז מול הדולר ונסחר כעת ב-3.84 שקלים ושומר על יציבות מול האירו שנסחר כעת ב-4.19 שקלים.
עם כל הכבוד למלחמה המתמשכת בארץ ולסיכונים להידרדרות למלחמה עצימה עוד יותר עם איראן, יפן הרבה יותר מדאיגה את הוול סטריט. ולא נעים להגיד, אבל בצדק. יפן היא המדינה הרביעית בגודלה בעולם במונחי תוצר (תמ”ג) והיא בצרות גדולות יותר משל הכלכלה הגדולה בעולם, ארה”ב. וכמו שמקובל לטפל בצרות גדולות בעולם – העולם ניסה להתעלם גם מהצרות האלה, עד שהן הגיעו לקצה.
החוב של יפן עלה על 200% מהתמ”ג שלה ומספר הצעירים בה בעשורים האחרונים נמצא בנסיגה מדהימה. שיעור הילודה שם נמוך בעשרות אחוזים מהדרוש לשמירה על גודל האוכלוסייה. במילים אחרות יפן נמצאת בשיא של השמדה עצמית, כך שבתוך 3 עשורים היא צפויה לקטון לפחות בשליש.
עד כה היא הצליחה לטאטא את הבעיה שלה מתחת לשטיח באמצעות ריבית אפסית, ששימרה את יכולתה לעמוד בנטל החוב שלה. אבל ברור שהריבית האפסית הזו לא ריאלית. מאידך, יפן כבר לא יכולה להעלות את מחיר הכסף שלה למחיר ריאלי, מכיוון שבריבית “אמיתית” החזר החוב שלה יהיה גבוה מהתקציב שלה.
כאמור, המשקיעים מכירים את המספרים האלה ומעדיפים להתעלם מהם כל עוד אפשר, אך לעיתים המספרים האלה צצים באופן בוטה ומביא את הבורסה שם לנפילה, כפי שקרה בסוף השבוע שעבר – נפילה של 6% התגלגלה לנפילה של 13% ביום שאחרי והלחיצה את הוול סטריט, שם פורסמו נתוני תעסוקה חלשים שהקשו עוד יותר על האפשרות להתעלם מהמציאות.
אולם אתמול הבורסה ביפן כבר תיקנה עצמה בעליות של כ-10%, כך שבשלושת ימי המסחר הללו הבורסה שם איבדה כ-9%. בארה”ב הגיבו באיפוק גדול יותר כשהנפילות התבטאו באחוזים בודדים, אך כואבים. אולם כבר כעת החוזים העתידיים מורים על עליות שערים.
כמובן שתל אביב מושפעת במידה רבה מאוד מהשווקים הגלובליים. ולכן ראינו כאן ירידות חדות בפתיחת שבוע המסחר ביום ראשון, שהתמתנו אתמול לירידות של 0.9% במדד ת”א 35 וירידות מעט מתונות יותר בת”א 125. אולם, כאמור, הבוקר הבורסה מתקנת את השערים בעליות של עד 1% במדד ת”א 125.
מחירי המניות בארה”ב לא מנופחים, כמעט אף אחד לא טוען אחרת. כך שהבורסות יכולות לחזור למסלול רגוע יותר אחרי התיקון, אבל הסיכונים בגלובליים ימשיכו לבצבץ מדי פעם ולחשוף את העובדה שיפן וארה”ב מחזיקות בחוב חריג.
שהבנקים המרכזיים, כשמם, מנוהלים בצורה ריכוזית שעלולה להתעלם מבעיות שאינן קשורות ביציבות מחירים ולהוות סיכון לשווקים ושהממשלות, כפי שהבנקים המרכזיים טוענים, לא נוקטות בצעדים הדרושים (כי מה לעשות שלממשלות יש שיקולים חשובים נוספים על אלו הכלכליים).
