ההוצאות בכרטיסי אשראי באפריל עמדו על 41.219 מיליארד שקלים – 15.3% יותר מאפריל אשתקד, כל עולה מנתוני שבא (שרותי בנק אוטומטיים), מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי. חלק מהעלייה הזו מוסבר בעובדה שמאז פרוץ המלחמה מספר הישראלים הנשארים בארץ גבוה מאשר בשנים קודמות.
הסבר נוסף הוא, שבשנה שעברה פסח חל ב-5 באפריל והשנה ב-22 בו. השבועיים שלפני החג מאופיינים בגידול בצריכה, כך שהשנה כל השבועיים האלה היו בתוך אפריל ובשנה שעברה הם היו בעיקר במרץ. ממוצע ההוצאות היומי באפריל עמד על 1.374 מיליארד שקלים והיה גבוה ב-6 מיליון שקלים מחודש קודם (0.4%).
ברכישות הפיזיות נרשם שיא חודשי חדש והן הגיעו ל-19.228 מיליארד שקלים וממוצע יומי של 640.939 מיליון שקלים – עלייה של 5.4% מהשיא הקודם שנקבע באוגוסט 2023, לפני פרוץ המלחמה.
לדברי סמנכ”לית שבא טלי הולנברג: “כמות הישראלים שנשארו בארץ, בשל המלחמה, ולא יצאו לחופשות בחו”ל, הזניק את הצריכה הפרטית במשק לקראת פסח ביחד עם עליות המחירים במשק”.
הצריכה מדאיגה את הפד
מעניין לציין שגם בארה”ב הצריכה הפרטית ממשיכה לעלות, במקביל לירידה בביקוש לדיור. הנתון הזה מדאיג את הבנק המרכזי שם, מכיוון שהצריכה הפרטית הגדלה משפיעה על העלייה במדד המחירים לצרכן שם. מאידך, הצריכה הפרטית היא גם מנוע הצמיחה של הכלכלה האמריקנית ובחודש מרץ הצריכה הפרטית לצרכן בארה”ב עלתה ב-0.3%, בהמשך למגמה מתחילת השנה.
כזכור, החלטת הריבית האחרונה שם הייתה להותיר את הריבית על כנה בפעם השביעית ברציפות, בעיקר בשל העובדה שהצריכה לא מתמתנת, למרות הריבית הגבוהה.
פתיחה חלשה לשקל ולמניות
המסחר במט”ח נפתח בצניחה של השקל באחוז מול הדולר (3.743) ובשמונה וחצי עשיריות האחוז מול האירו (4.028 שקלים). גם שלב הפתיחה במסחר בבורסה בתל אביב, שנדחה ב-10 דקות בשל יום הזיכרון לשואה, נפתח בירידות שערים. המגמה השלילית על רקע ההכנות של צה”ל לכניסה לרפיח, כישלון המשא ומתן עם החמאס וההידרדרות בזירה הצפונית.
הביטקוין חוזר למגמת עלייה, אחרי שפגש את רמתו הנמוכה בחודשיים האחרונים ונסחר כעת ביותר משישים וארבעה אלף דולרים ליחידה.
