נתוני מדד המחירים בארה”ב ובישראל, שפורסמו ביום רביעי שעבר, מצביעים על כך שהאינפלציה עומדת ללוות אותנו עוד זמן רב, כך מעריך עידן אזולאי, מנהל ההשקעות הראשי של בית ההשקעות סיגמא קלאירטי.
אזולאי מפנה את תשומת הלב לסעיף “הוצאות על נסיכות לחו”ל וטיסות”, שזינק ב-11% באפריל ותרם למדד עלייה של 0.4% – מחצית מהעלייה. לדבריו, המיוחד בהתייקרות הזו, שכביכול אופיינית לכל תקופת נסיעות כמו פסח, היא הזינוק במחירים שלא נבע מהעלייה בביקושים, אלא ממיעוט החברות הטסות מהארץ ואליה.
התופעה הזו סימבולית למצב המדאיג מאוד את הפד, הבנק המרכזי בארה”ב: עליות מחירים שאינן נובעות מעלייה בביקושים ועלולות להביא לסטגפלציה – אינפלציה המלווה במיתון ואבטלה ולא אינפלציה של ביקושים.
שתיקת האוצר
בנוסף, טוען אזולאי, מחירי המזון המשיכו לזנק, עלייה שניתן לייחס אותה בעיקר למחירי הסחורות בעולם שרשמו עלייה חדה מתחילת השנה. לצד אלו, הרכיבים שקשורים לשוק הדירות הרימו אף הם ראש, מה שהופך את הסיטואציה למטרידה. הבעייתיות במצב הנוכחי נובעת משתי סיבות: הראשונה טמונה בכך שהאינפלציה אמנם ירדה מנקודת השיא שלה, אולם היא שוהה ברמה של 3% שנתית כבר זמן לא מועט, בניגוד לרמה ממוצעת נמוכה בהרבה במשך כחמש שנים עד לקורונה.
הנקודה השנייה מטרידה אף יותר, טוען אזולאי: למרות שהמדד פורסם ביום רביעי, שר האוצר לא השמיע התייחסות לעניין עד כה. “האם אף אחד באוצר לא חושב שראוי להשמיע קול ולהציע לפחות שהנושא נמצא תחת בחינה מתוך כוונה לנקוט בפעולה כלשהי על מנת להתמודד עם ההאצה בקצב עליית המחירים?”, תוהה אזולאי. “האם הנושא לא מספיק חשוב כדי שנדע מה גישתו של האוצר לעניין וכיצד הוא מתכוון להתמודד אתו? הרי עצם ההתעלמות מהמצב עלולה לגרום להאצת בעליית המחירים”, הוא מוסיף.
אזולאי מצטרף להערכות השוק לפיהן בנק ישראל לא יוריד את הריבית כדי למנוע המשך חריגה מיעד האינפלציה. לפיכך, מסיק אזולאי, כי “התמריץ להאריך מח”מ (משך חוב ממוצע) עדיין קטן למדי נוכח השיפוע המתון (ההפרש בין 2-10 עומד על כ 0.4% בלבד), ולכן אנחנו נמשיך להתכרבל במח”מ שבין שנתיים לשלוש ובנוסף נטה קלות את הרכב התיק לטובת הרכיב הצמוד הקצר. תודיעו לנו כשהאור במשרד האוצר יידלק” אומר אזולאי.
מחיר המתח הבין-גושי
אזולאי מסרב להתרשם גם מנתוני האינפלציה בארה”ב, שהיו נמוכים מהצפוי. “גן העדן האינפלציוני שאיפיין את עשר השנים לערך שקדמו לקורונה, הסתיים. העולם עבר למשטר חדש שבו האינפלציה קפצה מדרגה וכפי שהדברים נראים כעת, המשטר הזה עומד ללוות אותנו עוד זמן לא מבוטל”, הוא אומר.
האמירה לפיה “The trend is your friend” (המגמה היא החברה שלך) כבר מזמן לא היתה כל כך ברורה. התקווה לפיה קצב האינפלציה יירד לקצב אותו חווינו עד לקורונה נטועה בעיקר בכך שהיינו בטוחים שהעולם השתנה לתמיד והגלובליזציה הורידה את האינפלציה באופן קבוע, או לפחות לזמן ארוך. אלא שאירועי הקורונה לצד העלייה במתח הגיאו פוליטי בעולם גרמו לעליית מדרגה באינפלציה שעומדת להיות חלק חשוב ופחות סימפטי בחיינו, טוען אזולאי.
אזולאי מסביר את שינוי המגמה, בין היתר, בכך ש”העימות הביו גושי בין המערב לגוש המדינות שמתאפיינות במשטרים טוטליטריים, לצד התפתחות הטכנולוגיה גורם לדה גלובליזציה שמשמעותה היא בעיקר הסתגרות פנימית והטלת חסמי מסחר מה שכמובן מזין את עליית המחירים”. דוגמה לכך היא תעשיית הרכבים החשמליים שבשבוע האחרון ממשל ביידן הטיל מכסים כבדים על המכוניות הסיניות ומנגד ממשלת סין מחרימה את טסלה ומביאה לגל פיטורים עצום בחברה.
“לצד העלאת המכסים על כלי רכב סיניים, המכסים הועלו באופן חד על שלל מוצרים אחרים מאלומיניום ועד מנופים. בהינתן עליית המתח הגיאו פוליטי בעולם, כל משק דואג למלא את מחסניו. במקביל לכך, החלה מגמה של הצטיידות בסחורות מכל הסוגים, הן תעשייתיות, הן חקלאיות וגם מתכות יקרות. מדד מחירי הסחורות זינק מתחילת השנה ב 9% לרמה הגבוהה ביותר בשלוש עשרה החודשים האחרונים”, מסביר אזולאי ומוסיף, כי נחושת, למשל, שהיא בין הסחורות השימושיות בעולם רשמה מתחילת השנה זינוק של 31%. ניתן לראות לאורך השנים מתאם גבוה בין מחירי הנחושת לאינפלציה בארה”ב.
