כחלק מדו”ח בנק ישראל שפורסם היום פורסם מאזן הבנק שהסתכם בסוף 2023 בכ-855.4 מיליארדי שקלים, עליה של כ-29.1 מיליארדי שקלים מיתרתו בשנת 2022 (כ-3.5%).
עיקר הגידול בצד הנכסים נבע מהעלייה ביתרת הנכסים בחו”ל בסך של כ-47.7 מיליארדי שקלים, עקב עלייה בשערוך היתרות ועליית שווים השקלי. מנגד חל קיטון ביתרת הנכסים בארץ בנכסים בארץ בסך של כ-18.6 מיליארדי שקלים, בעיקר עקב פירעון הלוואות מוניטריות שניתנו לתאגידים בנקאיים על רקע משבר הקורונה. יתרת ההתחייבויות של הבנק הסתכמה בסוף שנת 2023 בכ-844.9 מיליארדי שקלים, קיטון של כ-28.9 מיליארדי שקלים משנת 2022 (כ-3.3%).
הקיטון נובע בעיקר מירידה ביתרת כלי הספיגה המוניטריים, מק”מ ופז”ק, בסך של כ-23.7 מיליארדי שקלים, על רקע ירידת עודפי הנזילות בשוק, בין השאר תוצאת פעילות בנק ישראל בשווקים המקומיים. חלוקת הרווחים של הבנק נקבעת בהתאם לחוק בנק ישראל, התש”ע-2010, אשר קובע כי הרווח הנקי של הבנק לא יכלול רווחים שטרם מומשו על פי הדו”ח השנתי.
לאחר ייחוס רווחים שטרם מומשו לקרן שערוך בסך של כ-46.1 מיליארדי שקל, מסתכם הרווח הנקי המותאם של הבנק בכ-11.3 מיליארדי שקלים, מה שהביא לצמצום יתרת ההפסד המצטבר של הבנק ליתרת חוב של כ-113.9 מיליארדי שקלים בסוף שנת 2023 – היתרה תנוכה מהרווחים העתידיים.
השקל התחזק והבנק הרוויח 28 מיליארד
בשנת 2023, רשם בנק ישראל רווח שנתי של 57.4 מיליארדי שקלים, וזאת בהתאם לכללי הדיווח הכספי הבינלאומיים (IFRS). ההכנסות נבעו בעיקר מרווחים גבוהים מהשקעת יתרות מטבע חוץ בסך של כ-56.5 מיליארדי שקלים, עיקרם רווחי שערוך מהחזקת מניות וכן הכנסות ריבית ורווחי שערוך בגין החזקת אג”ח. זאת, על רקע עליית מדדי מניות בעולם, המשך תהליך עליית הריבית במהלך השנה, והירידה החדה בתשואות בסוף השנה.
הרווחים מהפרשי שערים על יתרות הנקובות במטבע החוץ, הסתכמו בסך של כ-28.1 מיליארדי שקלים, תוצאת הפיחות שחל השנה בשערו של השקל מול מטבעות חוץ מרכזיים בתיק היתרות.
העלה את הריבית ופגע ברווחיו
מנגד, עליית הריבית הגדילה את הוצאות הבנק מפעילות בארץ, שהסתכמו השנה בסך של כ-25.7 מיליארדי שקלים. היתרה הכוללת של הון הבנק וקרנות השערוך הייתה חיובית השנה, והסתכמה בכ-10.5 מיליארדי שקלים, כאשר מתוכה יתרת הגירעון בהון עמדה על מינוס של כ-109.9 מיליארדי שקלים, ואילו יתרת קרנות השערוך מרווחים שטרם מומשו עמדה על כ-120.4 מיליארדי שקלים.
כאמור, יתרה זו כוללת בעיקר רווחים שטרם מומשו מהפרשי שערים שנצברו על יתרות הנקובות במט”ח ורווחי שערוך של ניירות ערך במט”ח לשווים הוגן.
