החשב הכללי באוצר, רו”ח יהלי רוטנברג, פרסם את נתוני הגירעון מהם עולה, כי בחודש מאי הגירעון הצטבר ל-7.2% – יותר מהיעד השנתי שהוצב בתקציב המדינה המתוקן לשנה זו. לפי אותו תקציב הגירעון השנתי צפוי לעמוד על 6.6%. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הצטבר ל-137.7 מיליארד שקלים.
בחודש מאי היקף הגירעון עמד על 10 מיליארדי שקלים – הוצאות של 54 מיליארד מול הכנסות של 44 מיליארדי שקלים. עד לסוף מאי הוצאות הממשלה הסתכמו ב-249 מיליארד שקל – 65 מיליארד יותר מהתקופה המקבילה אשתקד.
נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, התייחס לעניין בדיון הממשלה בנושא. לדבריו, פרסום הנומרטור הוא מרכיב חשוב בתהליך הכנת תקציב 2025 שכן הוא נותן פרספקטיבה להתפתחויות הצפויות של ההוצאות וההכנסות לטווח של מספר שנים. איתנות פיסקלית, שהכרחית ליציבות המשק, אינה נמדדת על-פני שנה אחת, אלא על ידי תכנון ויישום למספר שנים קדימה. תכנון זה חשוב לקבלת ההחלטות התקציביות במיוחד בתקופה שמאופיינת בחוסר ודאות גבוהה, כמו הנוכחית.
ההנחות נכונות – אם הסיכונים לא יתממשו
לדבריו, הסביבה המקרו כלכלית והפיסקלית הנוכחית מורכבת: סביבת האינפלציה והריבית הנוכחית, צרכים תקציביים משמעותיים בשל המלחמה ואי-ודאות כלכלית רבה לאור המלחמה לצד אי-ודאות לגבי משך המלחמה והשפעותיה. אלו באים לידי ביטוי גם במחיר החוב של ישראל בשווקים, שעלה מתחילת המלחמה.
בתנאים אלו נדרשת מדיניות של אחריות ושמרנות פיסקלית מפני שהשווקים וחברות דירוג האשראי הבינ”ל בוחנים אותנו מקרוב. כפי שהדגשנו במסגרת דיוני התקציב המעודכן ל-2024, אנו סבורים שמדיניות אחראית צריכה להתבטא לכל הפחות בתוואי יציב של יחס החוב לתוצר (אחרי נסיקתו בשל הוצאות המלחמה הגבוהות בתחילתה).
עוד הוסיף הנגיד, כי הנומרטור, כפי שמובא על ידי משרד האוצר, מחדד שיידרשו צעדי התאמה משמעותיים לקראת בניית תקציב 2025 כדי להתכנס לפחות לייצוב יחס החוב לתוצר בשנים הקרובות. לפי ההערכות המובאות במסמך הנומרטור הגירעון בתקציב במהלך השנים 2027-2025 צפוי לרדת בהדרגה מ-5.2 אחוזי תוצר ל-3.7 אחוזי תוצר, זאת בהנחה שהסיכונים המפורטים במסמך לא יתממשו.
אולם גדלים אלה אינם עקביים אפילו עם יציבות לאורך זמן ביחס החוב לתוצר. אומנם במסגרת תיקון תקציב 2024 נעשו צעדי התאמה לא מבוטלים, ובפרט ההחלטה הנכונה להעלות את שיעור המע”מ. אך כפי שהצבענו כבר אז, רבים מהצעדים האחרים לא שיקפו התאמות מבניות ומתמשכות, ולכן נידרש לצעדים נוספים בתקציבים הקרובים.
“כפי שציינתי, מסמך הנומרטור מחדד את הצורך בצעדי התאמה משמעותיים בתקציב 2025 על מנת להתכנס ליציבות ביחס החוב לתוצר בשנים הקרובות. ההתאמות הללו צריכות להיעשות בצורה מושכלת ומדודה, תוך הימנעות מפגיעה במנועי צמיחה חשובים למשק, כגון השקעה בחינוך איכותי לכלל המגזרים ופיתוח תשתיות איכותיות, בדגש על תחבורה ציבורית. השקעות אלו הן בעלות פוטנציאל להגדיל את הפריון, להעלות את רמת ההון האנושי במשק ולתרום לצמיחה בת-קיימא בטווח הארוך” אמר הנגיד.
“יש סיכון כלכלי בהתרחבות המלחמה”
הנגיד הדגיש כי יש לקחת בחשבון כי הנומרטור אינו כולל חלק מהתקציבים הקואליציוניים, שהפכו לסכומים לא מבוטלים המופנים לנושאים שאינם בהכרח מעודדי צמיחה. ככל שהממשלה תשאף לחדש את התקציבים האלה הדבר עלול להגדיל את האתגר בביצוע ההתאמות הנדרשות ולהצריך צעדים נוספים מעבר למה שמוצג במסמך הנומרטור.
הנגיד הוסיף, כי מעבר לתרחיש הבסיס שמובא בנומרטור, המסמך מציג מספר סיכונים בולטים שעלולים להחריף את תמונת המצב הפיסקלית. ראשית, יש סיכון תקציבי הנובע מהתרחבות המלחמה לגזרות נוספות ועצימות יותר.
שנית, הגם שתחזית הצמיחה שברקע מסמך הנומרטור סבירה תחת ההנחות שצוינו בו, יש סיכון שהימשכות מצב המלחמה הנוכחי, על כל משמעויותיו הכלכליות, המדיניות והחברתיות, תוליך לפגיעה משמעותית יותר בתוצר בטווח הביניים.
לבסוף, שוררת אי-ודאות לגבי הוצאות הביטחון לאור המלחמה – גם לזו הנובעת ישירות מעלות הלחימה, שעלולה להיות גבוהה יותר מהנחות האוצר, וגם לזו הנובעת מההחלטות שיתקבלו לגבי ההתעצמות ארוכת הטווח של צה”ל. מאזן סיכונים זה מחדד את הצורך לנקוט באחריות פיסקלית בתקופה הנוכחית.
“להקים ועדה ציבורית לבחינת תקציב הביטחון”
הנגיד הוסיף, כי הוא מבקש לנצל את ההזדמנות, כדי לציין את החשיבות שבהתקדמות בהקמת הוועדה הציבורית לבחינת תקציב הביטחון, כפי שהמליץ הבנק לעשות כבר בחודש ינואר.
לגבי עבודת הוועדה, אמר הנגיד, כי “עלויות המלחמה הביטחוניות והאזרחיות מסתכמות במאות מיליארדי שקלים, ותקציב הביטחון העתידי צפוי לגדול באופן פרמננטי. לכן, ראוי שהוועדה תבחן תהליכים אלו בראיה רב שנתית כוללת, תוך בחינת הרכב התקציב ודרישה מתמדת ממערכת הביטחון להתייעל.
הוועדה תצטרך לגבש המלצות המאזנות נכונה בין הצרכים הביטחוניים לבין האתגרים התקציביים וצרכי המשק השונים. כלכלה משגשגת זקוקה לביטחון והביטחון צריך כלכלה משגשגת”.
