חיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

“הוול סטריט ג’ורנל”: מקלטים ציבוריים בחלק מהערים בישראל עדיין לא נפתחו

בכתבה מיוחדת בעיתון האמריקני בדבר המוכנות של ישראל למתקפת טילים מציינים בעיתון כי הישראלים לחוצים אך לא בפאניקה • "לדברי גורם ביטחוני בישראל, תשתית המקלטים אמורה להגן על הישראלים מפני התקפות טילים ארוכי טווח, שכן המקלטים תוכננו לעמידות בפני פיצוץ ורסיסים מטילי סקאד מעיראק משנות ה-90"

מקלט בנהריה | צילום: שאטרסטוק

בכתבה נרחבת של עיתון ה”וול סטריט ג’ורנל” על המצב המתוח בישראל לפני תקיפת טילים אפשרית מצד איראן, הושם הדגש על מערכת ההגנה הרב שכבתית של ישראל כאשר קו ההגנה האחרון הוא המקלט הציבורי או חדר הממ”ד בדירה. בכתבה מתוארים הישראלים כעצבניים אך עדיין לא בפאניקה, כאשר עדיין אין הנחיות לציבור מטעם פיקוד העורף  ו”מקלטים בערים מסוימות אפילו לא פתוחים עדיין”, כך נכתב.

הכתבה ניתן תיאור נרחב על המקלטים, “הישראלים מסתמכים גם על מקלטים שנועדו להגן על אזרחים מפני תקיפות, מקלטים שנבנו במהלך 76 שנות קיומה של המדינה. רבים מאמינים בהם”, נכתב.  בכתבה נמסר כי המקלטים הציבוריים נבנו לפני חמישה עשורים והם בנויים לעמוד ברוב התקפות הטילים הקונבנציונליות. “כיום, לכ-65% מהישראלים יש חדר בביתם או בדירה שהוא משמש כמקלט”, הוסבר.

מקלט בשדרות | צילום: שאטרסטוק

“מאז תחילת שנות ה-90, המקלטים מגנים על ישראלים בעיקר מפני רקטות קצרות טווח שנורו מעזה או מלבנון. כעת הישראלים עומדים בפני סיכון של טילי שיוט וטילים בליסטיים עם ראשי נפץ גדולים משמעותית שנורו ממרחק אלפי קילומטרים. לדברי גורם ביטחוני בישראל, התשתית הנוכחית של המקלטים והממ”דים אמורה להגן על הישראלים מפני התקפות טילים ארוכי טווח, שכן הממ”דים  תוכננו לעמוד בפני פיצוץ ורסיסים שיצרו טילי סקאד מעיראק בשנות ה-90”, נכתב.

עוד עלה מהכתבה כי , “לשליש מהישראלים אין מקלט בבניין או שאינם גרים קרוב מספיק למקלט ציבורי כדי להגיע למקלט לפני שטיל או רקטה ינחתו. מדובר בעיקר באנשים המתגוררים באזורים עניים יותר, לרבות באזורים הכפריים, בקהילות של המיעוט הערבי בישראל, ובשכונות עם הכנסה נמוכה בערים שבהן נבנו מבנים ישנים, הרבה לפני כניסת תקנות בניית הממ”דים לתוקף”.

עוד צוין בכתבה כי “בתל אביב ישנם 168 מקלטים ציבוריים תת-קרקעיים, ו-356 מקלטים בסך הכל אם כוללים את המקלטים במוסדות חינוך או במבני עירייה אחרים.

שתפו כתבה זו:

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

הירשמו לניוזלטר של ערוץ הכלכלה

דילוג לתוכן