חיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

החלטת בנק ישראל מחר: בשוק לא מצפים להורדת ריבית מ-4.5%

למה בנק ישראל לא מוריד את הריבית, למרות שהאינפלציה בתוך היעד שהוא קבע? כיצד משפיעות הבחירות בארה"ב על הכלכלה, ומי בכלל טוב יותר לשווקים – הדמוקרטים או הרפובליקנים?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון | צילום: יונתן זינדל פלאש 90

מחר בנק ישראל יפרסם החלטת ריבית נוספת ונראה שההחלטה הזו לא מעלה את מפלס המתח בשווקים. נכון, הריבית התמתנה מעט ואולי היא אפילו בטווח היעד של בנק ישראל, מה שמאפשר לבנק המרכזי להוריד את הריבית, אך הוא בכל זאת, ככל הנראה לא יעשה זאת.

אנחנו עדין בתוך המלחמה והממשלה לא מספיק מרסנת את הוצאותיה וצורכת כספים רבים. לא ברור כמה עוד היא תצטרך, אך ברור שלא מעט. בסביבה כזו הבנק המרכזי אמור לרסן את הגדלת החוב.

אם לא די בכך, בארה”ב לא מאותתים על הורדת ריבית קרובה וגם כך הריבית בארה”ב גבוהה יותר מהריבית כאן ובנק ישראל לא ירצה להגדיל עוד את הפער, שכבר כעת הוא 1%. והסיבה המרכזית השלישית היא סיבה לכאורה, אך עדיין סיבה: לכאורה אין פה מיתון ולכאורה התעסוקה מלאה.

למה לכאורה? כי בדרך כלל מיתון מזהים בדיעבד והתעסוקה “המלאה” קשורה לעובדה שמאות אלפי אנשים בגיל העבודה מועסקים כעת על ידי מערכת הביטחון.

מעסיקים רבים שכרו עובדים זמניים למלא את מקומם, כך שרב שהבנים ישובו לגבולם נוכל לדעת באמת מה מצב התעסוקה – הוא כנראה פחות טוב מכפי שהוא מוצג כעת. ספק אם החלטת הריבית הבאה, בסוף אוגוסט, תהיה שונה מההחלטה הצפויה מחר – להותיר את הריבית על כנה – 4.5%, ריבית פריים של 6%.

הנשיא ביידן והנשיא לשעבר טראמפ בעימות | צילום: רויטרס

כיצד ייתכן שהדמוקרטים והרפובליקנים צודקים?
הבחירות בארה”ב לא מוסיפות ודאות לשווקים. מעניין לציין שבאופן מסורתי בחירות מביאות אתן עליות שערים, אך זה קורה בשנה שאחריהן – לא לפני.

לפני בחירות השוק עצבני, כי הוא לא אוהב אי ודאות. אחרי הבחירות, לא תמיד מיד, הוא עולה. גם בגלל התרת הספק, אך גם מכיוון שמרבית האזרחים אופטימיים יותר, כי המפלגה בה בחרו שולטת והם לא היו בוחרים בה אם לא היו מאמינים שהיא תשפר את מצבם.

אחת השאלות שעולות בארה”ב לפני בחירות היא – מי עדיף לכלכלה – הדמוקרטים או הרפובליקנים? הדמוקרטים מציגים כעת סטטיסטיקה שמראה שמדד ה-S&P500 עלה יותר בתקופות בהן הם היו בשלטון.

הפלא ופלא – גם הרפובליקנים מציגים את אותו הטיעון, על אותו המדד. ולא פחות מפתיע – שני הצדדים צודקים! הם ממחישים עד כמה צריך להיזהר מסטטיסטיקה: הדמוקרטים צודקים שאם בוחנים את תשואת המדד בכל אחת מהשנים בהן כיהן נשיא דמוקרטי, מאז 1957 – אז הושק המדד, הרי שממוצע התשואות נכון.

הרפובליקנים מחברים את כל תקופת הכהונה של נשיאים רפובליקנים ואת כל תקופת הנשיאים הדמוקרטים ומראים שבתקופת כהונתם של הרפובליקנים התשואה הייתה גבוהה יותר. מכאן מתחיל הוויכוח מהי הדרך הנכונה יותר לבחון את העניין.

כלכלת ארה”ב | צילום: שאטרסטוק

הרפובליקנים גם מציגים את רשימת המיליארדרים המזוהים אתם, כדי להראות שהם טובים יותר לצמיחה. הם גם מציגים מחקר שמראה שככל שאדם מושקע יותר בבורסה, כך הסיכוי שהוא רפובליקני גדול. למה? כי אם השיקולים שלך כלכליים נטו, אתה ודאי רפובליקני.

בכל מקרה, יש ענפים שהרפובליקנים עדיפים להם בבירור, כמו אנרגיה, טבק ותעשיות ביטחון והתחומים האלה פורחים מאז העימות בין ביידן לטראמפ.

שתפו כתבה זו:

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

הירשמו לניוזלטר של ערוץ הכלכלה

דילוג לתוכן