בוועידה הכלכלית של איגוד הגזברים ברשויות המקומיות השתתף אתמול (רביעי) החשב הכללי במשרד האוצר, רו”ח יהלי רוטנברג ודיבר על האתגרים בדרך לצמיחה כלכלית בצל המלחמה והפגיעה של גורמי פשיעה במכרזי המדינה. “ההיקף הכספי שמתגלגל לגורמי פשיעה מקופת המדינה יכול להגיע למיליארדי שקלים”, הוא אמר.
רוטנברג התייחס בנאומו למספר נקודות שדרכן הוא צופה צמיחה של המשק הישראלי אחרי המלחמה: “אני צופה שמגמת הגידול בגירעון תימשך בחודשים הקרובים; זאת למרות השיפור בהכנסות, ברמה טובה יותר מהמצופה. המשמעות של גירעון גבוה זה גידול בחוב הממשלתי”. מגמת הירידה ביחס החוב-תוצר והניהול האחראי של החוב הממשלתי לאורך שנים הם אלו שאפשרו לנו את הגמישות המימונית הנדרשת לפעילות הממשלה, הוא אמר.
רוטנברג הוסיף, כי גיוסי החוב הוגדלו באופן משמעותי ברבעון האחרון של השנה שעברה, בשל העלייה החדה בצורכי המימון של ישראל מאז פרוץ המלחמה. הם התבצעו גם בשוק המקומי וגם בשווקים הגלובליים. מדובר בגיוסים בסכום חסר תקדים בתקופה כה קצרה של 200 מיליארדי שקלים.
שת”פ הפרקליטות, המשטרה ומשרד הביטחון
לדבריו, “אנחנו עדים לתופעה מאוד מטרידה של חדירת גורמי פשיעה למכרזים של חברות ממשלתיות ורשויות מקומיות. תופעת הפשיעה הזאת רחבה ומתחילה כבר בשלב הראשון של איתור קבלנים דרך המכרז עצמו, גביית דמי חסות ופשיעה בעולמות פינוי פסולת הבניין.
התופעה הזאת לא יכולה להיות מקובלת, היא מחייבת מלחמה עיקשת. אנחנו לא יכולים להמשיך לחיות עם זה כי מדובר על כספי ציבור. ההיקף הכספי שמתגלגל לגורמי פשיעה מקופת המדינה עלול להגיע למיליארדי שקלים”.
רוטנברג הוסיף: “אני לא מוכן לקבל מציאות שבה גורמי פשיעה נהנים מתקציבי מדינה ממשלמי המיסים ומתקציבי רשויות מקומיות. אנחנו פועלים בעניין ומשלבים ידיים עם כל משרדי הממשלה. בחודשים האחרונים אנו עובדים על פיתוח סט כלים חדשני למאבק בתחום הזה, כלים שיאפשרו לנו לחסום את הגישה של ארגוני הפשיעה לתקציבי המדינה.
מדובר בשיתוף פעולה עמוק בינינו לבין הפרקליטות, משרד הפנים, משרד המשפטים, משרד הביטחון, משטרת ישראל, משרד הבינוי והשיכון, משרד התחבורה, רשות המיסים, כל גורמי האוצר והחברות הממשלתיות. באחריות כולנו לקבוע את כללי המשחק ולא לאפשר לגורמי פשיעה ללכלך את המכרזים המשולמים מכספי הציבור”.
יו”ר איגוד הגזברים רו”ח אריה ברדוגו, אמר בכינוס: “המלחמה ותקופת הבחירות הארוכה הכניסו רשויות מקומיות רבות למשבר כלכלי, גם בגלל הוצאות מיוחדות וגם בגלל אי היכולת לאשר תקציבים בתקופת בחירות חריגה. הגיע הזמן לצאת לצמיחה כלכלית מתוך שגרת החירום, זאת המשימה שלנו”.
