חיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הפיקוח על הבנקים: “הריבית הגבוהה הגדילה את הנטל על משקי הבית והעסקים”

"ערוץ הכלכלה" מנגיש את הסקירה השנתית של מערכת הבנקאות ל-2023 בארבעה חלקים • מדובר בשנה סוערת, בה הריבית זינקה, השקל נחלש והתחזק והמלחמה שטלטלה את המשק וממשיכה לאיים על יציבותו | חלק ראשון

בנק ישראל, ירושלים | צילום: שאטרסטוק

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מפרסם היום (שלישי) את הסקירה השנתית (2023) של מערכת הבנקאות בארץ וטוען, כי “מערכת הבנקאות הישראלית הוסיפה לשמור על חוסנה ועל יציבותה גם במהלך שנת 2023, זאת על אף האתגרים שזו הציבה”.

לטענת המפקח על הבנקים, “ההתפתחויות הכלכליות בשנת 2023 הושפעו ממספר גורמים מרכזיים: רמת הריבית הגבוהה, יוזמות החקיקה לשינוי מערכת המשפט, והמלחמה שפרצה בשבעה באוקטובר”.

ייחוס השפעה יתרה ליוזמת החקיקה לשינוי מערכת המשפט הפך לאקסיומה, גם בבנק ישראל, מבלי שהקשר הזה הוכח מעולם. למעשה, גם כשהיוזמה ירדה מהפרק ההשפעה שיחסו לניסיון הרפורמה לא פסקה ולמעשה רק הוכיחה שמדובר בהטיית הכספים של גופי ההשקעה מהארץ לחו”ל, ככל הנראה בשל המגבלה על העמלות שהם גובים בארץ ובשל התחזקות הדולר, שלא הוכחה כקשורה לעניין.

בנק ישראל מציין בסקירה המקיפה, כי תנאי הפתיחה של 2023 היו טובים: “רמת תוצר גבוהה, עודף בתקציב הממשלה, שוק עבודה הדוק, ומערכת פיננסית יציבה. האינפלציה היתה גבוהה מהיעד, אך נמוכה יותר בהשוואה בין-לאומית”. הבנק גם מציין, כי במהלך השנה סביבת האינפלציה בארץ ובעולם התמתנה יחד עם ירידה בשיעורי הצמיחה. בנק ישראל, כידוע החל במדיניות מוניטרית של העלאות ריבית, שהביאו אותה לרמה של 4.75 בחודש מאי (ב-2024 היא הורדה ל-4.5% – הריבית כיום).

כמובן שהריבית הגבוהה הגדילה את נטל החוב של משקי בית ועסקים והביאה להאטה בשוק הדיור, ירידה במספר העסקאות, במקביל לעליה בהיצע. המהלך הביא רק לירידה קלה במחירי הדירות ולירידה בביצועי המשכנתאות.

כאמור, בנק ישראל סוקר את המחאה וקושר את שער הדולר שהתחזק למחאה. בתוך כך מוד’יס הורידה את תחזית דירוג האשראי של ישראל מ”חיובית” ל”יציבה”. אולם באותו הדו”ח מאמצע השנה שעברה מוד’יס, סוכנויות האשראי וגופים נוספים ציינו את העמידות של המשק הישראלי והמערכת הפיננסית בו.

סוכנות הדירוג מודי’ס | צילום: שאטרסטוק

נקודת הציון הבאה, והמשמעותית מאוד, היא ה-7 באוקטובר, כמובן. ההשפעה המיידית הייתה היעדרם של העובדים הפלסטינים וגיוס המוני של מילואים – כוח עבודה חשוב, הגדלת הסיכון והעלויות הגבוהות הכרוכות בפינוי התושבים, בפיצוים ליחידים ולעסקים ועלויות ניהול המלחמה.

“גורמים אלה שיבשו את שוק העבודה והשפיעו באופן משמעותי על ההיצע והביקוש של עובדים. בנוסף, עם פרוץ המלחמה חלו ירידות חדות בשווקים הפיננסיים, השקל פוחת במהירות, פרמיית הסיכון של המשק עלתה וההוצאה הציבורית עלתה בחדות”, נכתב בסקירה.

שתפו כתבה זו:

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הירשמו לניוזלטר של ערוץ הכלכלה

דילוג לתוכן