הפרלמנט האירופי אישר היום (רביעי) את חוק הבינה המלאכותית, שמטרתו, כך לפי האיחוד, “להגן על זכויות יסוד, דמוקרטיה, שלטון החוק וקיימות סביבתית מפני סכנות ה-AI, תוך חיזוק החדשנות וביסוס אירופה כיבשת המובילה בתחום”.
זהו החוק המקיף ביותר והראשון בסוגו בתחום הבינה המלאכותית, והוא אמור לאסדר את אופן השימוש של עסקים וארגונים באירופה ב-AI. בין היתר, החוק מטיל איסורים גורפים על כמה שימושים שאינם מקובלים בתחום הטכנולוגיה. לדוגמה – החוק החדש אוסר על שימוש במערכות ניקוד חברתיות המופעלות על ידי בינה מלאכותית, שמטרתן לנחש את הגזע, הנטייה הפוליטית או הנטייה המינית של האדם.
בנוסף, החוק אוסר על שימוש בתכונותיו המופלאות של ה-AI כדי לנסות ולפרש רגשות של אנשים בבתי ספר ובמקומות עבודה, כמו גם ניסיונות לייצר פרופיל שנועד לחזות את הסבירות של אדם לבצע פשעים בעתיד.
במסגרת החוק, הוגדרה קטגוריה נפרדת לנושאים שבהם הבינה המלאכותית יכולה ליצור בעיות לא רצויות ונחשבים “בסיכון גבוה”, כגון תחום החינוך והגישה לשירותים הממשלתיים, שעליהם הוטל מערך נפרד של שקיפות וכללים נוספים. החוק התקדימי מחייב את הבינה המלאכותית לתייג בבירור את כל הזיופים שנוצרו על ידה, כמו גם סרטונים והקלטות שעברו “מניפולציה” מכל סוג, ועלולים לגרום לדיסאינפורמציה ולהתערבות בבחירות.
ישראל וארה”ב משתרכות מאחור
לעומת אירופה, בישראל ובארה”ב לא נרשמה עדיין התקדמות משמעותית בחקיקה בתחום. בחודש דצמבר האחרון, פרסמו משרד המשפטים ומשרד החדשנות מסמך עקרונות, שעתיד להוביל להקמת מוקד ידע שיסייע לרגולטורים השונים (כל אחד בתחומו – חינוך, תחבורה, בריאות ועוד) לקבוע את תקנות השימוש ב-AI בישראל. עם זאת, ישראל בוחרת שלא לאסדר לעת עתה את התחום באמצעות חקיקה, אלא רק באמצעות עקרונות והנחיות לא מחייבות.
