ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח”כ דוד ביטן, אישרה היום (רביעי) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית לחייב את דיסקונט למכור את כאל וכן לאפשר לו דחייה נוספת במכירה. הדחייה הוצעה על רקע השפעות המלחמה על היכולת של דיסקונט לבצע את המכירה, כך שהמועדים ידחו ב-15 חודשים ולא ב-9 חודשים כפי שהציע האוצר בתחילה. לפי האישור הנוכחי המכירה תהיה חייבת להתבצע עד למאי 2027, או אם יפחתו שיעורי אחזקות הבנק בכאל ל-40% או פחות ול-25% לפחות מאמצעי השליטה – ניתן יהיה לדחות את המכירה בשנה נוספת עד למאי 2028.
עו”ד דרור שטרום התנגד לאישור הדחייה. שטרום, שעמד בראש הוועדה להגברת התחרות במערכת הבנקאית, אמר כי “תחילת הדרך הייתה בשנת 2019, וההפרדה נקבעה לשנתיים לאחר מכן ונגיע למצב שאנחנו 7 שנים אחרי המועד, אבל אומרים שזה טכני. אני מצטער לומר, זה הכל חוץ מטכני. כשמישהו בא לבקש משהו בודקים אם אין באמת משקיעים. חברת מקס היא היחידה שאימצה אסטרטגיה תחרותית, כי מי שקנה אותה הייתה קרן ורבורג פינקוס שלא הייתה חלק משוק ההון הישראלי. עכשיו נותנים למוסדיים לקנות, שהם השותפים הגדולים של הבנקים והרכישה שלהם תגמור את התחרות. הכתובת על הקיר מאור ברורה”
לאפשר מכירה ישירה למוסדיים
רכזת פיננסים באגף התקציבים באוצר, טל ישראלי, הציגה את הצעת החוק ואמרה כי כשהתקבלה ההכרעה להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, הוחלט לבחון את הפרדת דיסקונט מכאל. היא הוסיפה כי, במסגרת ועדת שטרום נעשתה אבחנה בין מכירה ראשונה, בה אסור היה למכור חברת כרטיסי אשראי לחברת ביטוח (גוף מוסדי), לבין מכירה שנייה בה הדבר אינו אסור. כעת מבקשת הצעת החוק לבטל את האבחנה הזו ולאפשר מכירה לגוף מוסדי כבר בשלב ראשון, שכן כבר היום חברת מקס נמצאת בבעלות חברת הביטוח כלל. “ייתכן שיש תרומה לתחרותיות בבעלות של גוף מוסדי בחברת אשראי”, אמרה ישראלי.
תיקון נוסף שהציגה ישראלי נגע לאחזקות של הבנק הבינלאומי בכאל, שעומדות כיום על 28%. לדבריה, אם לאחר המכירה של דיסקונט יהפוך הבינלאומי לבעל שליטה בחברה יהיו לו שנתיים למכור את אחזקותיו. בהקשר זה ביקש נציג הבנק הבינלאומי, רון שטיין, דחייה של שנה נוספת, כלומר 3 שנים במקרה והבינלאומי יצטרך לבצע מכירה. אולם בדיון אישרה הוועדה דחייה של שנתיים ו-9 חודשים.
ישראלי הוסיפה כי האוצר נענה לבקשת בנק דיסקונט לדחות את המועד האחרון של המכירה ל-3 שנים ו-9 חודשים מהמועד הקבוע בחוק, על רקע השלכות מלחמת חרבות ברזל וכן לאפשר מכירה של כאל גם לגוף ריאלי.
“זה לא מה שיציל את יוקר המחייה”
היו”ר ביטן דחה את הטענות של עו”ד שטרום ואחרים לפגיעה בתחרות, ואמר כי “זה לא מה שיציל את יוקר המחיה, וכי אם רוצים להוריד ריביות מה שישפיע זה אם בנק ישראל יאפשר לחברות האשראי ללוות ממנו כסף במחיר שהבנקים מקבלים, ואז תהייה תחרות”. הוא הזכיר כי רשות התחרות בוחנת את העסקאות, וביקש התייחסותה.
ראש צוות פיננסים ברשות התחרות, עו”ד זהר בוצר שלו, אמרה בתגובה כי “ברשות לא מוצאים מקום להתנגד מהמלצות הצוות של משרד האוצר. היא הוסיפה כי כל עסקה תגיע בכל מקרה לאישור הממונה על התחרות ותיבחן בפני עצמה, ואף הזכירה כי מכירת ישראכרט להראל לא אושרה בסופו של דבר”.
כאמור, בתום הדיון אישרה הוועדה את ההצעה עם דחייה נוספת במועד המכירה וכן אישרה לאפשר מכירה של כאל לגוף ריאלי או לגוף מוסדי. בסופו של דבר נקבע כי המועד האחרון למכירה יהיה בתום 4 שנים ושלושה חודשים מיום תחילת החוק – כלומר הארכה של 15 חודשים במקום ה-9 שביקש האוצר ופחות מה-18 שביקשו בדיסקונט. בנוסף אושר, כי במידה ודיסקונט ירד באחזקותיו בכאל ניתן יהיה לדחות את המכירה עד לתום 5 שנים ושלושה חודשים מיום תחילת החוק – גם כאן מדובר בהארכה של 15 חודשים.
ההצעה אושרה בתמיכת יו”ר ועדת הוועדה ח”כ דוד ביטן (הליכוד) וחברי הכנסת אליהו ברוכי (יהדות התורה) וששון גואטה (הליכוד), בעוד שח”כ רון כץ (יש עתיד) נמנע וח”כ וליד אל הואשלה (רע”מ) נכח אך לא השתתף בהצבעה.
