הריבית נותרת גם בחודש יולי בשיעור בו היא נמצאת מתחילת השנה: 4.5% ולפיכך ריבית פריים של 6%. בהחלטת הריבית האחרונה ב-2023 הריבית עמדה על 4.75% – ריבית השיא מאז החלו העלאות הריבית ב-2022, אחרי תקופה ארוכה בה הריבית הייתה 0.1%.
בנק ישראל, כמו הפד בארה”ב והבנקים האחרים בעולם, הגיבו בפניקה למשבר הקורונה והורידו את הריבית לשפל היסטורי. העניין הוא שהם התקשו לשנות את המגמה בזמן ובכך הביאו למשבר אינפלציוני שהעולם מתקשה לצאת ממנו כעת.
עכשיו הבנקים המרכזיים עלולים לטעות בהתמשכות יתר של הריביות הגבוהות, שעלולות להוביל למיתון עולמי. אולם, בישראל נכנסו בינתיים שיקולים חדשים ובראשם – המלחמה.
למעשה, לכאורה, בנק ישראל יכול היה להוריד את הריבית, אם מדברים על השיקול המרכזי – ריסון האינפלציה, שכן נראה שהאינפלציה מתכנסת לתוך טווח היעד של בנק ישראל – מתחת ל-3%. אולם אנחנו עדיין בתוך המלחמה והממשלה לא מספיק מרסנת את הוצאותיה וצורכת כספים רבים.
בסביבה כזו הבנק המרכזי אמור לרסן את הגדלת החוב. אם לא די בכך, בארה”ב לא מאותתים על הורדת ריבית קרובה וגם כך הריבית בארה”ב גבוהה יותר מהריבית כאן ובנק ישראל לא ירצה להגדיל עוד את הפער, שכבר כעת הוא 1%. סיבה מרכזית נוספת היא סיבה לכאורה, אך עדיין סיבה: לכאורה אין פה מיתון ולכאורה התעסוקה מלאה.
למה לכאורה? כי בדרך כלל מיתון מזהים בדיעבד והתעסוקה “המלאה” קשורה לעובדה שמאות אלפי אנשים בגיל העבודה מועסקים כעת על ידי מערכת הביטחון.
מעסיקים רבים שכרו עובדים זמניים למלא את מקומם, כך שרק כשהבנים ישובו לגבולם נוכל לדעת באמת מה מצב התעסוקה – הוא כנראה פחות טוב מכפי שהוא מוצג כעת. ספק אם החלטת הריבית הבאה, בסוף אוגוסט, תהיה שונה.
בארה”ב מצפים לעוד שתי הורדות ריבית השנה, גם בישראל. שם המלחמה היא באינפלציה – פה היא בעיקר בחמאס, בחיזבאללה ובאיראן.
