בכנס “המכון החרדי למחקרי מדיניות” שיתקיים ביום חמישי השבוע, יושק מרכז הנתונים ע”ש וואהל. נושא הכנס הוא “מנתונים למדיניות” ואכן מדיניות נשענת על הנחות מבוססות נתונים. כך למשל, יוצג בכנס מודל הנתונים לפיו ניתן לצפות את גודל האוכלוסייה החרדית הצפוי בעשורים הבאים ואת חלקה של אוכלוסייה זו מכלל האוכלוסייה בישראל.
“המכון הישראלי לדמוקרטיה” הציג בכנס הורוביץ נתון לפיו בעוד 4 עשורים חלקה של האוכלוסייה החרדית מכלל האוכלוסייה בישראל יהיה שליש (33%). מאוחר יותר הם תיקנו את הנתון ל-30%.
אולם מרכז הנתונים במכון החרדי חישב את גידול האוכלוסייה לפי המגמה הנוכחית ומצא שלפי אותן מגמות, בשנת 2065 האוכלוסייה החרדית תמנה 6 מיליון איש ותהווה 25.7% מכלל האוכלוסייה בארץ. אם מנכים את מגמת היציאה בשאלה מנתון זה הרי שמדובר ב-22.4% מכלל אוכלוסיית הארץ בשנת 2065. בכל מקרה מדובר בהנחה היפותטית, מכיוון שכפי שיוסבר להלן המגמות אינן סטטיות.
מדובר בפער משמעותי מאוד שמצביע על החשיבות של בדיקת הנתונים. כיום מתגוררים בישראל 1.2 מיליון חרדים, המהווים 12.3% מכלל האוכלוסייה ו-15.6% מהאוכלוסייה היהודית בארץ. 415,000 מהחרדית (34%) הם ליטאים; 390,000 (33%) ספרדים ו-355,000 חסידים (29%). משפחה חרדית ממוצעת מונה 5.15 נפשות, לעומת 2.8 נפשות במשפחה יהודית לא חרדית, או 4.15 נפשות במשפחה ערבית ישראלית.
עוד מעניין לציין שמגמת הגידול של החברה החרדית נמצאת בטווח התחתון של הציפיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלפני מספר עשורים. ההערכות של גודל האוכלוסייה החרדית בעוד 4 עשורים, גם ההערכה של המכון החרדי, מבוססות על המגמות הקיימות, אך למעשה הצפי הוא להמשך התמתנות בקצב הגידול של האוכלוסייה החרדית מ-3.9% בשנה כיום לכיוון ה-2%.
על המגמה הזו ניתן ללמוד, בין היתר, מהעלייה בגיל הנישואים של החרדים. בקבוצת הגיל 18-24 לפני עשור 46% היו נשואים ואילו בשנה שעברה רק 36% מקבוצת גיל זו היו נשואים. הפריון בחברה החרדית נמצא במגמת ירידה בשני העשורים האחרונים.
ולמרות זאת, יש המציגים את הנתון הזה באמצעות גודל משק הבית, שאכן גדל במעט בשנים האחרונות, אך לא בגלל הגידול בפריון, שכאמור דווקא קטן, אלא בגלל תופעת הרווקות המאוחרת – מה שמביא בוגרים להמשיך להתגורר עם הוריהם.
