המחסור בעובדים הזרים בענף הקמעונאות מגיע לכנסת: עם תחילת המלחמה נמנעה כניסתם של עובדים פלסטינים לעבוד בשטחי המדינה, בשל כך נוצרה בעיה של מחסור בעובדים בכל הענפים. על רקע הבעיה המחריפה, הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים, בראשות ח”כ אליהו רביבו מהליכוד, דנה היום בנושא בהשתתפות ראשי רשתות השיווק המובילות בארץ שהסבירו את ההתמודדויות שלהם מול בעיית המחסור בכוח אדם ודנו בצורך לגייס עובדים זרים.
רמי לוי, הבעלים של רשת הקמעונאות רמי לוי שיווק השקמה, אמר בדיון, “אני נדרש להעסיק עובדים שאינם מקצועיים, פריון העבודה שלהם נמוך, מה שמעלה את יוקר המחיה מאחר ואני נדרש להעסיק עובדים נוספים”. עוד אמר כי הוא משלם 85 שקל לשעה לעובדים שהגיעו מהודו לעבוד בענף הבנייה.
ניסן דוידי, סמנכ”ל כוח אדם בחברת רמי לוי הסביר את הבעייתיות כרגע, “ערב המלחמה העסקנו 8,000 עובדים. מהם 7,000 ישראליים, 800 פלסטינים 200 מעזה 600 מיו”ש, וכ-150 עובדים מאריתראה. ערב המלחמה מידי יום חסרו לי כ-500 עובדים. היום, אנחנו מעסיקים פלסטינים, כאשר לפי דרישת הצבא, על כל 6 עובדים, אני מעסיק מאבטח חמוש. אנחנו מעסיקים 30 מאבטחים. בחודשים האחרונים נערכנו לחזית צפונית. אנחנו משק לשעת חירום, נדרשנו להיערך לפתיחת מלחמה אולם אף אחד לא עוזר לנו לגייס עובדים. זה לפני שנגענו ברווחיות החברה”.
הבעלים ויו”ר רשת המזון חצי חינם, מוטי קופרלי, ציין בדיון כי “לקוחות עומדים בתור שעה וחצי בקצביה. אם המחסור בכוח אדם יימשך, לא נוכל לשרת לקוחות בחגי תשרי”, הזהיר. עוד הוסיף קופרלי כי הוא מעסיק 3,000 עובדים ב-7 סניפים בשכר של 40 שקל לשעה. “השקעתי מיליונים בסניף חדש אולם אני לא יכול לפתוח כי אין לי עובדים”.
עוד השתתפה בדיון נציגות מטעם רשת הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף ושוק העיר, עו”ד נופר טל דיברה בדיון מטעם שלוש הרשתות ואמרה כי “שירות התעסוקה מאפשר למבקשי עבודה לטעון שהעבודה לא מתאימה להם ולשלם להם דמי אבטלה. אנחנו מתים להעסיק ישראלים”. לדבריה, כל הרשתות נתבעו בתביעות ייצוגיות על אי קידוד וציון מחירים, מה שנובע מכך שהרשתות סובלות ממחסור בכוח אדם. “אין לנו כוח אדם שימלאו את המדפים במזון. מחפשים אותנו כל הזמן. הרגולציה לא עושה לנו הנחות וזה משפיע על יוקר המחייה”.
נציג שירות התעסוקה, יניב פרץ, שהשתתף בדיון תמך בטענות רשתות המזון ואמר כי בשנת 2023 התקבלו 6,800 בקשות לעובדים לענף הקמעונאות לכלל המקצועות, ובהם בקשה ל- 3,300 קופאיות. 1,700 עובדים נקלטו לעבודה, מחציתם קופאיות. כ-19,000 עובדים נשלחו לעבודה, ל- 1,400 דורשי עבודה נשלל זכאותם לדמי אבטלה.
