“שוק העבודה ביו”ש הציג ביצועים חזקים יותר לעומת רצועת עזה, המתבטאים בשיעורי אבטלה נמוכים יותר ובשיעורי השתתפות גבוהים יותר בכוח העבודה – הן בקרב נשים והן בקרב גברים”, כך עולה ממחקר שערך ניסן אברהם, חוקר בפורום קהלת, אודות שוק העבודה הפלסטיני ערב המלחמה.
מתברר שהפערים בין יו”ש לרצועת עזה הלכו והתרחבו מאז נסיגת ישראל מהרצועה. התל”ג ברצועה מהווה ערב המלחמה 30% משיעורו ב-2005. שיעורי האבטלה של נשים פלסטיניות הן ביו”ש והן בעזה – גבוהים במיוחד. שיעורי האבטלה של נשים עזתיות בגילאי 25-44 גבוהים מ-50%. אך גם שיעורי התעסוקה הכלליים ברצועת עזה נמוכים מאוז: ערב המלחמה רק רבע מבני 15 ומעלה ברצועת עזה, עבדו. זאת לעומת קרוב ל-45% מבני 15 ומעלה ביו”ש עבדו. בקרב ערביי ישראל שיעור התעסוקה בגילאים אלה עמד על מעט יותר מ-50%, אך בישראל בגילאי 15-18 שיעור הלומדים בבתי ספר גבוה מאוד.
התוצר (תל”ג) של עזה נסוג מאז החמאס השתלט עליה ורמת החיים של העזתים ירדה בהתאם, מה שהרחיב את הפער בין ערביי יו”ש לעזה. התל”ג של עזה עומד כיום על 13% מזה של ישראל ועל 45% מזה של מצרים. ערב המלחמה, ברבעון הראשון של 2023, נכנסו לישראל 170 אלף פלסטינים, כשחמישית מהם (22%) הועסקו ללא היתר עבודה. ככלל, הפלסטינים שהועסקו בישראל היו מיו”ש (98%), כשרבע מהם הועסקו בבנייה – מדובר בשיעור שיא של עובדים מיו”ש שהועסקו בישראל אי פעם, ולפחות ב-22 השנים האחרונות.
על רקע הגידול החד במספר העובדים הפלסטינים מהשטחים שהועסקו בענף הבנייה הישראלי, נרשמה ירידה במספר העובדים הערבים הישראלים בענף. ניסן מעלה את האפשרות שייתכן שכעת חלק מהעובדים מיו”ש מוחלפים בעובדים ערבים ישראליים.
נתון מעניין נוסף שמביא ניסן במחקרו, הוא העובדה הוא התמריצים השליליים להשכלה שנוצרו בכלכלה הפלסטינית, לפיהם האוכלוסייה הלא משכילה שהועסקה בישראל הרוויחה יותר מהאוכלוסייה המשכילה ביו”ש ובעזה.
נתונים ראשוניים המצטברים מפרוץ המלחמה מצביעים, כצפוי, על פגיעה בכלכלה הפלסטינית, במיוחד ברצועת עזה, באופן חמור יותר מעימותים קודמים. ערביי יו”ש נפגעים באופן עקיף בשל המצב בעזה. עיקר הפגיעה היא בשל הירידה הדרסטית בשיעורי ההעסקה בישראל.
