מצוקת הדיור בארה”ב נותנת את אותותיה במערכת הבחירות הנוכחית כאשר שני המועמדים לנשיאות דונלד טראמפ וקמלה האריס מציעים פתרונות דיור שאמורים לקרוץ לבוחרים. שני המועמדים מסכימים כי מדובר במצוקת דיור חמורה וכי הממשלה הפדרלית היא הגורם שצריך להוביל לפתרונות על ידי שחרור קרקעות המדינה לטובת דיור. הרעיון של קרקעות הנמצאות בבעלות המדינה, המחוז או כל רשות מקומית תופס תאוצה וכבר בולטים ברחבי ארה”ב פתרונות דיור עם קרקעות מדינה שמוצעות ליזמים בעלות של דולר אחד כדי לקדם פרויקטים למגורים.
משבר הדיור בולט היטב בבחירות, דונלד טראמפ הציע בעבר לבנות ערים חדשות לגמרי על האדמות הפדרליות ואילו סגנית הנשיא קמלה האריס ממשיכה במאמצי ממשל ביידן לפתוח חלקות מסוימות לבנייה למגורים. הרעיון של בניית בתים על קרקע בבעלות ממשלתית הוא הרעיון המשותף לשני המועמדים ושיניהם מסכימים לגבי זה. במערב ארה”ב הממשל הפדרלי הוא בעל הקרקע העיקרי, הבנק המרכזי של ארה”ב, הפד מחזיק כמחצית מהקרקע ב-13 מדינות במערב ארה”ב כאשר רוב המדינות האלה חוות משבר דיור קשה.
על פי מחקר חדש של המרכז לפתרונות גיאו-מרחביים של מכון לינקולן למדיניות קרקע מצא שיש כ- כ-276,000 דונם של קרקע בבעלות ממשלתית לא מנוצלת באזורים עירוניים, שיכולים לשמש לבניית 1.9 מיליון בתים נוספים, כך על פי כתבה שפורסמה ב”ביזנס אינסיידר”.
הרוב המכריע של הקרקעות הציבוריות הניתנות לבנייה באזורים עירוניים צפופים נמצא בבעלות הערים והמחוזות. הממשלה הפדרלית למעשה צריכה לתמרץ ולתת תמיכה פיננסית ורגולטורית במימשל ברמה המקומית כדי לשחרר קרקעות שיהיו זמינות לבנייה למגורים. על פי הדוח במסצ’וסטס ובפלורידה יש את השטח הגדול ביותר לבנייה מבין כל המדינות והערים.
הממשלות המקומיות נוטות להיות זהירות במכירה, השכרה או שימוש מחדש של הקרקע שבבעלותן, בין השאר בגלל לחצים נגד הפיתוח מצד קהילות מקומיות. למרות זאת, במדינות מסוימות אחרות הממשלות המקומיות, מחוז ומדינה חוברות באופן קבוע ליזמים לצורך קידום בנייה לדיור.
במחוז סן מטאו, דרומית לסן פרנסיסקו, הממשלה המקומית השכירה חלקת קרקע במפרץ האף מון ליזם, MidPen Housing, תמורת 1 דולר לשנה למשך 99 שנים. חברת מידפן השתמשה בחלקת הקרקע הזולה הזאת שהשכירה מהמחוז בו כדי לבנות 160 יחידות דיור חדש לגיל הזהב.
הערך של הקרקע הוא גבוה במיוחד ולאור הביקוש הגבוה באזור, הממשלה המקומית ברמת המחוז היא הבעלים של הקרקע והיא זאת שהייתה מסוגלת להפוך את הפרויקט לאפשרי כלכלית. קרקע פרטית, שאינה בבעלות המדינה, תהיה יקרה מידי לדיור בר השגה. המדינה למעשה הופכת את פרויקט המגורים ליותר ריאלי.
כרגע שני המועמדים לנשיאות מנסים להמציא פתרונות, האריס רוצה להזרים הרבה יותר כסף פדרלי לסבסוד בתים ראשונים ובניית בתים במחיר סביר, בעוד שטראמפ רוצה להוריד את שיעורי הריבית, ולהקל בכך על רוכשי הדירות. בזמן שהאריס הציגה תוכנית לבניית 3 מיליון בתים נוספים, טראמפ הצהיר שיגרש מיליוני מהגרים כדי לפנות דיור למקומיים.
בשנה שעברה טראמפ הציעה לבנות עשר ערי חופש על קרקע פדרלית בסגנון פרויקט עתידני, רעיון שמומחי דיור וכלכלנים דחו בגלל חוסר יכולת ליישם מסיבות פוליטיות, כלכליות וסביבתיות.
מומחי דיור דוגלים בבנייה צפופה יותר במיוחד באיזורים הקרובים לאפשרויות תחבורה. הרעיון לעשות שימוש באדמות פדרליות הוא למעשה שימוש מחדש בנכסים עירוניים שהיו מיועדים למטרות אחרות שאינן מגורים. השימוש החדש ייצור מצב שבו יהיו דירות חדשות מעל סניפי דואר, בתים שבהם היו חניונים בעבר, דירות חדשות בבנייני משרדים פדרליים לשעבר. מימשל ביידן ניסה לדחוף לפינוי נכסים בבעלות ממשלתית לטובת דיור, כחלק מהמאמץ הזה שירות הדואר האמריקני בודק את ייעודם מחדש של נכסים עודפים לטובת הסבה לדיור.
