לינה מ. קאהן (Khan) היא פרופ’ למשפטים, ילידת בריטניה, ממוצא הודי שבגיל 32 מונתה על ידי ביידן לנציבת הסחר של ארה”ב. מדובר בתפקיד רב עוצמה וסמכויות ובשנים האחרונות היא יצרה לעצמה לא מעט מתנגדים, ובצדק. המתנגדים שלה מכנים אותה “לינה ג’ינג’ס חאן”. בכינוי הזה הם מבטאים את תחושתם שמדובר בדיקטטורית צינית, שלא מתחשבת בשוק.
יש נגדה גם תלונות תלויות על התנהגות גסה ולא הוגנת כלפי עובדיה, אבל בעיקר היא משכה אש השבוע בגלל החלטה יוצאת דופן חדשה שלה נגד “החברה הדרומית גלזרס’ וויין אנד ספיריט” (Southern Glazer’s Wine and Spirits) חברה המפיצה אלכוהול למסעדות, ברים ועוד. קאהן מצאה חוק מ-1936, שלא יושם עד כה, לפיו אסור לחברה להציע סחורה במחירים שונים לספקים שונים.
לפני כ-90 שנה החוק הזה נועד לאפשר למכולות קטנות להתחרות במרכולים הגדולים. לדברי אשף ההשקעות ג’ימס הקמן, שותפו של הכלכלן פיטר שיף, לו היא הייתה בודקת מה עשה החוק הזה כבר אז, היא הייתה מבינה שהוא היה אסון כלכלי: בעקבות יישומו המחירים עלו – הם לא ירדו במכולות הקטנות ולא במרכולים הגדולים.
לא צריך להיות גאון כלכלי כדי להבין שיש היגיון מסחרי בלהציע מחיר זול יותר לקונים שקונים כמויות גדולות יותר. כל השוק האמריקני עובד כך, אבל היא כאמור החליטה לאכוף את העניין במקרה הפרטי הזה ואם בית המשפט, או גורם אחר, לא יתערב ויעצור אותה, זו תהיה החלטה מסוכנת לכל השוק האמריקני.
לינה קאהן כמובן לא הספיקה לצבור שום ניסיון בשוק הפרטי, מלבד קריירה אקדמית מפוארת, יחסית לגילה. היא לא התייעצה עם גורמים בשוק ולא עם כלכלנים המתמחים בתחום זה. זו הסכנה הגדולה בהפקדת כוח רב בידי פקידים בעלי ידע משפטי מפואר, אבל ממש לא רלבנטי.
המקרה הזה לא זר לנו, אנחנו מכירים אותו היטב. פקידים נמרצים, עם השכלה כלכלית ואחרת וחוסר הבנה של השוק מנחיתים על השוק החלטות משפטיות מתוך חוסר הבנה של השוק ותוך פגיעה קשה בעסקים ועוסקים. כמובן שכל ההחלטות הללו עטופות ב”טובת הציבור”, כפי שמסבירה הנציבה האמריקנית וכפי שמשרד הכלכלה אצלנו מנסה להוריד מחירים בשיח ובאמצעים משפטיים עם הסוחרים, במקום ליצור תחרות אמיתית.
