חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ’ (Ratings Fitch) הודיעה הלילה (שלישי) על הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל מרמה של +A לרמה של A עם תחזית דירוג שלילית.
לפי חברת הדירוג בבסיסה של ההחלטה עומדת הימשכות המלחמה בעזה, סיכונים גיאו-פוליטיים מוגברים ופעולות צבאיות במספר חזיתות.
הנתונים הפיסקאליים נפגעו והחברה צופה גירעון תקציבי בשיעור של 7.8% מהתוצר בשנת 2024 ויחס החוב-לתוצר יישאר מעל שיעור של 70% בטווח הבינוני. בנוסף, מדדי הממשל של הבנק העולמי צפויים להידרדר, מה שיכביד על פרופיל האשראי של ישראל.
עוד צופה החברה כי המלחמה תימשך עד שנת 2025 וישנם סיכונים להתרחבות הלחימה לחזיתות אחרות וזו עלולה לגרום להוצאות צבאיות נוספות משמעותיות, להרס תשתיות ולפגיעה מתמשכת בפעילות הכלכלית ובהשקעות במשק, שיובילו להרעה נוספת במדדי האשראי של ישראל.
החברה צופה שיחס החוב-לתוצר יעלה לרמה של 70% בשנת 2024 ו-72% בשנת 2025 זאת מעל לרמה של 71% מהתוצר בזמן מגיפת הקורונה בשנת 2020.
עוד מתייחסת חברת דירוג האשראי לפוליטיקה הפנימית הלא יציבה בישראל ומדברת על פירוק ממשלת החירום ועל כך שבישראל קואליציות לא מחזיקות קדנציה שלמה וכי יש אף לחץ גדול יותר בשל הטבח בשבעה באוקטובר.
אולם, מציינת החברה כי המדדים החיצוניים נותרים חזקים: המאזן החיצוני של ישראל נותר חזק מזה של מדיניות הייחוס למרות הזעזועים למשק, עם עמדת מלווה חיצונית נטו בשיעור של 64.2% מהתוצר בסוף 2023 (ביחס לשיעור של 51.6% מהתוצר בשנת 2022) לעומת 5.1% בחציון מדיניות הייחוס.
יתרות המט”ח של בנק ישראל גדלו לסך של 213.4 מיליארד דולר ביולי ,2024 ביחס ל-204.7 מיליארד דולר בסוף 2023. החברה צופה עודף חשבון שוטף בשיעור של 4.3% מהתוצר בשנת 2024 ו-3.9%- בשנת 2025 לעומת 4.8% בשנת 2023.
החשב הכללי, יהלי רוטנברג על ההחלטה: ״הימשכות המלחמה והעלייה בסיכונים הגיאו-פוליטיים משפיעים על הנתונים הפיסקליים ובהתאם על פרופיל דירוג האשראי של מדינת ישראל. למרות המלחמה, מדינת ישראל מציגה נגישות גבוהה מאוד לשווקי ההון בארץ ובעולם, עם תנאי מימון יציבים וביקוש חזק לחוב בשוק המקומי.
הכלכלה הישראלית חזקה, חדשנית, מגוונת, בעלת שווקים פיננסיים עמוקים ונזילים והיא תדע להתמודד עם כל האתגרים שעומדים בפנינו. עם זאת, עלינו לייצר כמה שיותר וודאות עבור המשק הישראלי, המשקיעים וחברות הדירוג. לשם כך, יש לפעול בהקדם לגיבוש תקציב מדינה אחראי לשנת 2025 שבבסיסו תהליך של בנייה מחדש של הרזרבות הפיסקליות באמצעות ירידה הדרגתית ביחס החוב לתוצר. זאת, לצד קידום מנועי הצמיחה, השקעה בתשתיות, מענה לצרכים חברתיים ומענה מסודר ומגודר לצרכי מערכת הביטחון”.
