בכירי האוצר ובנק ישראל השתתפו הבוקר בכנס “המכון למדיניות כלכלית” של המכללה האקדמית גליל מערבי. ראש אגף מאקרו כלכלה בבנק ישראל ד”ר אייל ארגוב אמר בכנס, כי “ענף הבנייה נמצא במשבר עמוק, ייקח לפחות שנה עד שנראה כמות משמעותית של עובדים זרים מגיעים”.
מנהל חטיבת אשראי באוצר גיל כהן אמר, כי “חברות דירוג האשראי טעו בתחזית השלילית שהעניקו למשק הישראלי. גייסנו מתחילת המלחמה יותר מ-200 מיליארד שקלים כדי לוודא שלממשלה יהיה מספיק כסף”.
נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי פרופ’ בן דוד שעומד בראש המכון, אמר כי “יש תחזיות לגידול ניכר בגירעון האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי ולשם כך מתחייב איזון בין הצרכים השונים. אחת הסוגיות המרכזיות ביותר לאחר המלחמה תהיה להתמודד עם האתגרים הכלכליים הנובעים מהמתח בין הביטחון הלאומי לבין הביטוח הלאומי”.
שיקום ענף הבנייה יארך יותר משנה
מנהל אגף מאקרו כלכלה ומדיניות בבנק ישראל ד”ר איל ארגוב אמר, כי “לאחר ירידה ניכרת בפעילות במשק ברבעון האחרון של 2023, שכללה פגיעה בצריכה הפרטית, בהשקעות, ובשוק העבודה בשל היעדרות ממושכת וגיוס מילואים נרחב, בחודשים מרץ-אפריל של השנה אנחנו כבר רואים התאוששות משמעותית. עם זאת, הדגיש ארגוב כי “יש ‘כיסים’ שבהם הכלכלה טרם השתקמה, ובראשם ענף הבניה.
הקיפאון בענף הביא לעליית מחירים, כשהתחליף שהממשלה ניסתה לקדם באמצעות הבאת עובדים זרים לא הוכיח את עצמו בשל הבירוקרטיה המתמשכת שכרוכה במהלך ונוכח החשש להגיע לישראל בזמן מלחמה. בתקופת האינתיפאדה השנייה התהליך לקח כשנה וכעת זה צפוי לקחת זמן רב יותר”.
בהתייחס לסוגיית הגירעון ציין ארגוב: “הגירעון התקציבי קפץ מ-1% בשנה ל-4% וצפוי לעלות ל-7% והמלחמה צפויה לעלות 250 מיליארד שקלים, כש-150 מיליארד מתוכם הם הוצאות ביטחון. הוועדה לבחינת תקציב הביטחון שצפויה לקום תהיה חייבת לכלול גם דמויות מהשדה האזרחי, משום שמה שקורה בתוך הצבא משפיע באופן דרמטי על הצרכים האזרחיים, כמו גיוסי מילואים, דחיית שירות, היקף התעשיות הביטחוניות ועוד, ומוכרחים לעשות את האיזון הזה”.
תא”ל (מיל’) ד”ר ששון חדד הצביע על הצורך בבניית תקציב ביטחון רב שנתי ובאופן מאוזן וציין כי “מלחמת חרבות ברזל עלולה להחזיר אותנו לתחילת שנות ה-90 כששיעור תקציב הביטחון יכול להגיע ל-9.5%, בהשוואה לכ-4.5% בעשורים האחרונים”.
חדד ציין כי לצד הקונספציה שקרסה, ישנן גם מספר תובנות שגויות לגבי תפיסת הביטחון שלהן יש השלכה ישירה על התקציב. “הגדלת תקציב הביטחון מקבעת תפיסה שביטחון משיגים ביותר אמצעים צבאיים. הוועדה שהוקמה לאחרונה אינה רצינית כי מונו אליה אנשים מטעם והיא הגישה את המלצותיה בתוך 45 יום בלבד”.
“מתחילת המלחמה גייסנו 200 מיליארד שקל”
גיל כהן, מנהל חטיבת המימון והאשראי במשרד האוצר הוסיף, כי “בניגוד לתחזית השלילית שחברות דירוג האשראי נתנו לישראל במהלך המלחמה, המדינה מצליחה לשמור על יציבות בזכות היקף הגיוסים, ניהול החוב ודיאלוג שוטף עם חברות הדירוג למעקב אחר משתנים אלה.
ערב המלחמה מדינת ישראל הגיעה עם יחס חוב-תוצר של 60%, מהנמוכים במערב, שאפשר לממשלה גמישות פיסקאלית רבה, ועודף בתקציב המדינה לאחר שנים של גירעון. מתחילת המלחמה גייסנו יותר מ-200 מיליארד שקלים כדי לוודא שלממשלה יהיה מספיק כסף לתמרן בתקופה הזו”.
ד”ר עירית טלמור, חוקרת במכון וראש החוג ללוגיסטיקה במכללה הציגה שתי מתודולוגיות להערכת חוסן של מדינות; המודל של חברת FM-GLOBAL, העוסקת בביטוח מסחרי ומתמחה בתחום ניהול סיכונים עבור לקוחות עסקיים גדולים, דירגה בשנת 2023 את החוסן של מדינת ישראל במקום ה-34 (מתוך 130 מדינות).
בעדכון שהפיצה החברה בתחילת 2024, שלושה חודשים מפרוץ המלחמה, ישראל ירדה בדירוג למקום ה-37. המתודולוגיה השנייה שהוצגה פותחה על-ידי הקרן למען השלום (Fund For Peace), ארגון ללא כוונת רווח שמטרתו למנוע סכסוכים ברחבי העולם, אשר דירג בסוף השנה החולפת את ישראל במקום ה-31 (מתוך 154 מדינות) ברמת חוסן.
