הפיקוח על הבנקים מציין, כי גם השנה הוא עורך מבחן קיצון מאקרו-כלכלי למערכת הבנקאות, המבוסס על תרחיש אחיד, בהתאם למקובל בעולם. זאת במטרה להמשיך ולוודא שגם בהתרחש אירוע מקרו-כלכלי קיצוני הבנקים יוכלו לספוג את ההפסדים אשר ייווצרו מבלי לסכן את פיקדונות הציבור ואת יציבותם. השנה, נוכח המלחמה והשלכותיה, הותאם התרחיש האחיד והועבר אל מערכת הבנקאות, ולאחר סיום ניתוח התוצאות אלו יפורסמו לציבור, כמקובל.
בנק ישראל מציין את פעילותו להגברת התחרות במערכת הבנקאות ולעידוד כניסת שחקנים חדשים. “כצעד משלים לפעולות אלו, החל הפיקוח על הבנקים בגיבוש מתווה מדורג עם שלושה סוגים של רישיון תאגיד בנקאי.
המתווה צפוי להביא גם להפחתת חסמים נוספים שזוהו ושמאתגרים שחקנים חדשים במאמציהם להיכנס למערכת הבנקאות”. במקביל מזכיר הבנק את פרסום רשות התחרות לפיו היא שוקלת להכריז על חמש הקבוצות הבנקאיות כקבוצת ריכוז ובהתאם להורות להן הוראות בדבר צעדים שעליהן לנקוט במסגרת זו. תהליך ההתייעצות עדיין לא להסתיים כאשר לאחרונה פתחה רשות התחרות גם בהליכי השימוע מול חמש הקבוצות הבנקאיות.
מערכת הבנקאות הישראלית נשלטת בעיקר על ידי חמש קבוצות בנקאיות גדולות: לאומי, הפועלים, מזרחי־טפחות, קבוצות דיסקונט והבינלאומי הראשון, שכוללות בנקים מסחריים בארץ ושלוחות בחו”ל.
אלה מחזיקות ביחד בכ-99% מסך הנכסים של המערכת, מה שמדגיש את השפעתן המשמעותית על הנוף הפיננסי . מערכת הבנקאות כוללת גם שני בנקים עצמאיים – בנק ירושלים והבנק הדיגיטלי החדש – One Zero. בנוסף, פועלים בארץ ארבעה סניפים של בנקים זרים – “Barclays “,”HSBC “,”Citiban ו-“India of Bank State” – אשר להם תפקיד מזערי בשוק האשראי המקומי, שמהווה את עיקר הפעילות שלהם בישראל. בסוף שנת 2022 ניתן רישיון לבנק דיגיטלי נוסף, שצפוי להתחיל לפעול בשנים הקרובות.
בשוק הזה פועלות גם שלוש חברות כרטיסי אשראי: חברת “ישראכרט” שפועלת כחברה עצמאית; חברת “מקס” שפועלת תחת בעלותה של חברת “כלל ביטוח” וחברת “כ.א.ל”, שהינה חלק מקבוצה בנקאית (דיסקונט).
"רמת הסיכון של הבנקים עלתה וצפויה להמשיך להיות גבוהה גם השנה"
