חיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

“מאז 2013 משקי הבית בישראל חוסכים 1,000 שקל בחודש על מחירי החשמל”

כך עולה מהדוח השנתי של איגוד הגז הטבעי שמפרסמת פירמת הייעוץ BDO • באירופה מחירי החשמל זינקו ובישראל המחירים הוזלו ב-15% • עד 2030 הכנסות המדינה מגז טבעי יגיעו ל-210 מיליארד שקלים

עמוד חשמל | צילום: שאטרסטוק

הדו”ח השנתי של איגוד הגז הטבעי לשנת 2024 של פירמת הייעוץ הכלכלי BDO  מספק תמונה מקיפה ומעודדת אודות הישגי ישראל בהבטחת הביטחון האנרגטי.

הדו”ח מציג את ההשפעות הכלכליות והסביבתיות הדרמטיות של מהפכת הגז הטבעי בישראל, תוך התמקדות בתרומה שלה לביטחון האנרגטי הלאומי ולעמידות המשק הישראלי בפני משברים אזוריים וגלובליים.

המחירים באירופה זינקו ב-250% בעקבות המלחמה
ישראל הצליחה לשמור על יציבות מחירי האנרגיה במהלך מלחמת “חרבות ברזל”, בניגוד מוחלט לאירופה שחוותה זינוק חד במחירי האנרגיה בעקבות המלחמה באוקראינה. כך עולה מהדוח השנתי של “איגוד הגז הטבעי לשנת 2024” שמתפרסם כעת על ידי פירמת הייעוץ הכלכלי BOD.

על פי הדוח, בזמן שבישראל מחירי הגז הטבעי שמרו על יציבות ואף ירדו במעט במהלך חודשי הלחימה באזור, אירופה סבלה מעלייה משמעותית במחירי הגז הטבעי של יותר מ-250% בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה.

בניגוד לאירופה שסבלה מפגיעה קשה בביטחון האנרגטי שלה, בישראל נשמרה רציפות האספקה, בעיקר הודות לפיתוח נרחב של תשתיות ההפקה והקמת מערכות יצוא גז טבעי שהפכו אותה לספקית האנרגיה החשובה במזרח הים התיכון.

חשמל | צילום: שאטרסטוק

מ-2027 הכנסות של מיליארד שקלים בחודש
על פי הדו”ח תעשיית הגז הטבעי תרמה לחיסכון לאומי כולל של כ-425 מיליארד שקלים – חיסכון חודשי של כ-1,000 שקלים למשק בית בישראל, מאז 2013. חיסכון זה נובע מהעובדה שמחירי החשמל הוזלו בכ-15%, בזמן שמחירי החשמל באירופה עלו ב-27%.

הדוח מציין כי בזכות הגז הטבעי, כל משק בית בישראל חסך במצטבר כ-140,000 שקלים מאז תחילת מהפכת הגז הטבעי. בנוסף, מציג הדוח תחזית הכנסות ממסים ותמלוגים לפיה עד לשנת 2030 צפויות הכנסות מדינה ישירות של כ-85 מיליארד שקלים, בנוסף ל-25 מיליארד שקלים שנכנסו עד כה לקופת המדינה.

עד לשנת 2050 צפויות הכנסות המדינה, על פי הדוח, להגיע ל-365 מיליארד שקלים נוספים.

בשנה האחרונה ממוצע ההכנסות החודשי לקופת המדינה מתעשיית הגז הטבעי חצה את רף החצי מיליארד שקלים בחודש.

קצב ההכנסות צפוי לגדול באופן דרמטי בשנים הקרובות, כאשר בשנת 2027 ממוצע הכנסות המדינה החודשי צפוי לעמוד על מיליארד שקלים בחודש, ובשנת 2032 קצב הכנסות המדינה יעמוד על כמיליארד וחצי שקלים מדי חודש.

מחברי הדוח מציינים כי הרחבת הייצוא המתוכננת תביא להגדלה משמעותית נוספת בהכנסות המדינה.

זיהום אוויר | צילום: שאטרסטוק
הפחתה משמעותית בפליטת מזהמים
מעבר לתועלות הכלכליות, הדוח מדגיש גם את התרומה הסביבתית המשמעותית של הגז הטבעי. מאז תחילת מהפכת הגז הטבעי, חלה ירידה דרמטית של 37% בפליטות הפחמן הדו-חמצני מייצור חשמל בישראל, נתון שהפך את ישראל למובילה עולמית בתחום זה.

יתרה מכך, פליטות תחמוצות הגופרית הצטמצמה באופן דרמטי ב-89% ופליטות תחמוצות החנקן ב-79%. הפחתות אלה מייצרות חיסכון לאומי בעלויות סביבתיות של יותר מ-220 מיליארד שקלים – בעיקר מהמעבר משריפת פחם ומזוט.

הדוח מזהיר כי ללא המשך פיתוח תשתיות הפקת הגז הטבעי והשקעה בחיפוש תגליות חדשות, ישראל עלולה להיקלע למשבר אנרגיה. בהקשר זה קובע הדוח כי אלמלא מדיניות ייצוא הגז הטבעי שאומצה על ידי כלל הממשלות בישראל מאז 2013 היה מתקיים כבר כיום מחסור בגז טבעי, וזאת בשל היעדר תמריץ כלכלי לפיתוח המאגרים והרחבת ההפקה.

בדוח שורה של צעדים, כולל האצת פריסת תשתיות הולכה ואחסון, המשך השקעה במאגרים קיימים ובחיפוש מאגרים חדשים והבטחת מדיניות יצוא שמאזנת בין צורכי האנרגיה של מדינת ישראל לבין התועלות הכלכליות והגאו-פוליטיות הנובעות מהיצוא.

חברת גז ונפט, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

עיכוב בפריסת התשתיות מסב נזקים של מיליארדים
אתגר חשוב נוסף עליו מצביע הדו”ח, הוא קידום פריסה של תשתיות הולכת גז טבעי ואחסונו אשר נמצאים באחריות הממשלה. בעוד שישראל ממוקמת בצמרת העולמית בפיתוח משק הגז הטבעי בתחומים שנמצאים באחריות הסקטור הפרטי, יש פיגור משמעותי בפיתוח תשתיות האחסון וההולכה, שבאחריות הממשלה וגופים מטעמה.

בניגוד למדינות מערביות רבות, בישראל אין מערכות אחסון מספקות לגז טבעי, דבר שעלול לסכן את הביטחון האנרגטי במצבי חירום או במחסור.

הדוח מצביע על עיכובים משמעותיים בפריסת תשתיות ההולכה ליצוא של הגז הטבעי, מה שמסב למדינה הפסדים של יותר מ-6.5 מיליארד שקלים. הדו”ח מזהיר כי כל שנה נוספת של עיכוב בפריסת תשתיות ההולכה, עלולה לגרום להפסדים רבים נוספים למדינה.

מאגר גז ישראל | צילום: שאטרסטוק

פוסטר: אזרחי ישראל נהנים מתעריפים נמוכים ב-50%
לדברי חן הרצוג, כלכלן ראשי, שותף ב BDO ומחבר הדו”ח, “בניגוד למצב באירופה לאחר פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, משק האנרגיה בישראל הפגין חסינות גבוהה לאירועי המלחמה, בראש ובראשונה הודות ליתירות בהפקת הגז הטבעי.

העובדה שיותר מ-80% מייצור החשמל בישראל נעשה ממקורות מקומיים – גז טבעי ואנרגיות מתחדשות – תרמה להבטחת זמינות מקורות האנרגיה לשוק המקומי ללא עליה במחירי האנרגיה, וללא סיכוני אספקה. להמשך פיתוח תעשיית הגז הטבעי חשיבות רבה לחזרת המשק לצמיחה, לקידום תחרות ולהגדלת הכנסות המדינה ממיסים ותמלוגים, ולהורדת יוקר המחיה ולהפחתת זיהום האוויר”.

אמיר פוסטר, מנכ”ל איגוד הגז הטבעי, מסר, כי “היקפי הגז הטבעי העצומים שהתגלו בישראל, יחד עם תנופת הפיתוח שאפשרה הזרמת גז טבעי במערכות הפקה נפרדות משלושה שדות שונים אפשרו לישראל, לראשונה בתולדותיה, ליהנות מביטחון אנרגטי. גם כאשר הושבת מאגר ‘תמר’ בתחילת המלחמה, נמשכה הזרמת גז רציפה לכלל הלקוחות תוך עמידה על רמות המחירים שהתקיימו עוד טרם המלחמה.

אלמלא ייצוא הגז הטבעי היו בישראל פחות מאגרים מפותחים, והיה נוצר מחסור שאותו כולנו היינו מרגישים. מהדו”ח עולה כי מאז החלה מהפכת הגז הטבעי בשנת 2013 חסך המשק הישראלי סכום דמיוני של 205 מיליארד שקלים בעלויות אנרגיה בלבד. המשמעות היא שאזרחי ישראל נהנים ממחירי חשמל הנמוכים בכ- 50% ממחירי החשמל באירופה”.

שתפו כתבה זו:

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

הירשמו לניוזלטר של ערוץ הכלכלה

דילוג לתוכן