“יש כבר שני תזכירי חקיקה בעניין שינוי הקריטריונים לקביעת תושבות, שהוגשו ביולי ובאוגוסט 2023, אלא שהכנסת עסקה רק בחקיקות דחופות למלחמה. בסוף 2023 תיקנו שוב את תקציב המדינה וב-2024 תיקנו שוב, כך שלא היה לכנסת פנאי לעסוק בעניין… ספק אם יהיה לה פנאי לכך בקרוב”. כך השיב יו”ר רשות המיסים, שי אהרונוביץ’ לשאלת נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, בכנס המיסים השנתי של הלשכה.
גינדי דוחק לקדם קריטריון פשוט לעניין קביעת התושבות, שיתבסס על מספר הימים שהנישום עושה בארץ, מבלי להזדקק לתבחינים נוספים, כפי שקיים כיום. “מבחינתנו, כיועצי מס, העניין המסובך הוא לטובתנו. אבל צריך לעשות חיים פשוטים יותר לאזרחים”, אמר גינדי.
“כמות העיקולים ירדה”
גינדי הוסיף ושאל את אהרונוביץ’ בעניין העיקולים המוטלים לעתים על נישומים בשל תקלות טכניות וגורמות להם לעוגמת נפש, פגיעה במוניטין ולחצים נפשיים – על לא עוול בכפם. אהרונוביץ’ בישר, כי בתוך שנתיים מערכת המיסוי בישראל תהיה דיגיטלית לחלוטין, מה שיאפשר למנוע תקלות, כמו הטלת עיקולים על מי שהתנהגותו נורמטיבית, אך עיכב תשלום באופן חד פעמי.
“המטרה שלנו היא לברור מבין התיקים את התיק שצריך לטפל בו, או את הנישומים הבעייתיים. לפעמים קורים דברים, כמו מישהו שבטעות לא שילם את המע”מ שלו החודש אבל הוא בדרך כלל משלם בזמן – פתאום להשית עליו עיקול, זה דבר מאוד קשה, שעושה בעיות עסקיות לאנשים, וגורם גם ללחץ נפשי לבן אדם נורמטיבי.
בוודאי שזה דבר שצריך להתייחס אליו בחרדת קודש, אנחנו מנסים להימנע מצעדים כאלה”. אהרונוביץ’ שיבח את שר האוצר שמעמיד לצורך העניין משאבים, כדי להאיץ את הדיגיטציה של מערכות המס.
גינדי ביקש מראש רשות המיסים שעד אז הרשות תימנע מענישה ועיקולים לנישומים נורמטיביים שמעכבים תשלום. אהרונוביץ’ ציין, כי “בסך הכל כמות העיקולים ירדה באופן משמעותי”.
רשות המיסים תהיה חשופה לנתוני האשראי
גינדי המשיך ושאל את אהרונוביץ’ על אפשרויות פריסת התשלומים: “מדוע רשות המיסים לא מאפשרת פריסת תשלומי המס באופן נדיב יותר. מדובר במתן אפשרות לעסקים לחיות – לא פחות”.
לכך השיב אהרונוביץ’, כי במסגרת חוק ההסדרים החדש יש הצעה להרחיב את השימוש במאגר נתוני האשראי כך שגם הביטוח הלאומי ורשות המיסים יוכלו לבחון בקשות לפריסת תשלומים, תוך התחשבות בדירוג האשראי של הנישום, כפי שמקובל אצל גופי האשראי. “אנחנו צריכים לעמוד ביעדי הגבייה”, הוסיף ראש רשות המיסים.
גינדי ביקש מאהרונוביץ’ שייתן לפקידי השומה סמכויות רחבות יותר לפריסת תשלומים – גם מעבר למקסימום המקובל כיום – 18 תשלומים.
ג’יפ ההאמר כמשל
גינדי העלה עניין בעייתי נוסף במיסוי – מיסוי הרחב. הוא פנה בציניות לאהרונוביץ’, שהעביר להערות הציבור הנחייה חדשה בעניין: “כתבתם בהצעה “ג’יפ האמר ודומיו”. למה התכוונתם בדומיו? רציתם להזכיר את המותג הסקסי, אבל מה זה דומיו? אתם לא יכולים להעביר דבר כזה בעצמכם, בלי לעבור את הכנסת…”.
ראש הרשות הגיב ברמיזה גסה שגם לציבור לא כדאי לפתוח את הנושא בכנסת: “צריך לזכור, שזה יפתח גם את השווי שימוש לגבי שכירים ואנחנו לא יודעים מאיפה זה יתגלגל לשם”. אהרונוביץ’ הסביר את הפרצה שהרשות מנסה לסגור – כשבעלי רכבי יוקרה, כמו “סילברדו” ו”האמר”, רושמים אותם כרכבי עבודה לצורך ניכוי.
את הפרצה הזו, אומר גינדי, הם מנסים לסגור באמצעות הגדרה חדשה של “רכב שדה”. על כך הוא אמר: “אם הגנן שלי מוביל אלי עץ מנגו לגינה ואני לא גר בשדה, אז ההובלה הזו לא מוכרת לצורכי מס? ואם בעל מקצוע נוסע ברנו קנגו שכולה מדפים ובמושב הקדמי מקדחה וברגים, גם זה רכב למטרות הנאה?”.
אהרונוביץ’ השיב שאם יש צורך לדייק את ההנחיה הוא ישמח להיפגש עם לשכת יועצי המס וכל גורם רלבנטי כדי לעשות זאת. “בכל מקרה בעתיד הקרוב התחום יעבור שינויים דרסטיים בשל הרכבים החשמליים והתחבורה הציבורית”, סיכם אהרונוביץ’.
למה הנהלת חשבונות כפולה?
גינדי שאל את אהרונוביץ’ גם בעניין הוראות ניהול ספרים: מדוע נקבע עדין סכום שרירותי שמעליו חייבים לנהל הנהלת חשבונות כפולה? “שוב, אני מדבר לא מתוך האינטרס שלנו לגבות פי ארבעה על הנהלת חשבונות כפולה. אבל למה? למה להשית על עסקים עלות כזו שלא לצורך?”.
ראש הרשות הסכים שיש לערוך שידוד מערכות גם בעניין זה והבטיח לבחון את העניין. גינדי ביקש שבינתיים ייתן הנחייה לעובדי הרשות שלא יקשו בעניין. אהרונוביץ’ השיב: “צריך לבדוק את זה מבחינה משפטית. מצד אחד החוק אומר שהמנהל יכול לקבל החלטה בעניין, אך מצד שני בעניינים שיש עליהם עונש פלילי שינוי צריך להיעשות באמצעות הכנסת”.
“לא תראו כסף מהרווחים הכלואים”
גינדי הטיח טיעונים כבדי משקל נגד הרעיון למסות “רווחים כלואים” של חברות, במתכונת המוצעת. נשיא לשכת יועצי המס נתן דוגמה לעסק שחוסך כספים לצורך הקמת מרלו”ג, שעולה כ-350 מיליון שקלים.
העסק צובר את הרווחים במשך מספר שנים, מכיוון שהוא גם יכול לקבל אשראי על סמך הרווחים הללו. עכשיו, טוען גינדי, אתם מחייבים את העסק למשוך את הרווחים ובכך מונעים ממנו לגדול ולהתפתח.
בתגובה הסביר אהרונוביץ’, כי אנחנו נמצאים באירוע ענק – תקציב הביטחון יעלה ב-30-40 מיליארד שקל בשנה “זה אירוע בסדר גודל של מלחמת יום הכיפורים” אמר אהרונוביץ’. אירועים כאלה הם הזדמנות.
ב-1975, בעקבות מלחמת יום הכיפורים, הוחל המע”מ בישראל ובעקבות האינתיפאדה השנייה ב-2003, הושת המס על הבורסה, הזכיר ראש הרשות. “אני לא יודע אם היה מושת מס על רווחי הון בבורסה אלמלא האינתיפאדה”, אמר אהרונוביץ’.
עוד הוסיף, כי “האוצר יכול היה לעשות חיים קלים ולהעלות את המע”מ ב-2% במקום ב-1%, או להעלות את מס החברות בעוד אחוז, או לבטל את מדרגת המס הראשונה של 10% ולהחיל מס של 14% מהשקל הראשון”.
גינדי השיב: “ההבדל הוא שמהצעדים שהזכרת נכנס כסף לקופת המדינה, מהצעד הזה המדינה לא תרוויח כלום”.
הטיפים והתקציב
בעניין המע”מ על הטיפים למלצרים הציע גינדי שבמסעדות יהיה ברקוד לסריקה להעברה בביט של הטיפים למלצרים. גינדי שאל את אהרונוביץ’ אם פתרון כזה עשוי להיות מקובל עליו וראש הרשות השיב, כי בפתרון כזה לא תהיה לו בעיה עם המסעדה, רק עם המלצר.
אהרונוביץ’ נמנע מלתת התייחסות ברורה לעניין והסתפק בכך שאם הכנסת לא תיתן לזה מענה, הרשות תפרסם הוראות ברורות בעניין. להפצרותיו של גינדי אהרנוביץ’ השיב, כי “לא על זה בנוי תקציב 2025… העניין הזה קיבל יותר מדי זמן מסך. נמצא לכך פתרון”.
