בניגוד לציפיות: גם S&P מורידה את דירוג האשראי של ישראל

כשעתיים לפני שישראל תקפה שדה תעופה באיראן סוכנות הדירוג הגדולה בעולם, סטנדרד-אנד-פורס (S&P) פרסמה דו”ח אשראי על ישראל, המוריד את דירוגה מ-AA-  ל-A+. מדובר בדרגה המבטאת סיכון אשראי בינוני, בתוך דרגות “ההשקעה”. בנוסף לדרגות אלה יש מספר דירוגים דומה בתוך מה שמכנים בשווקים “דירוג זבל” – דירוגים שאינם בהמלצת השקעה.

כצפוי, החברה מציינת את הסיכונים הביטחוניים כבעלי פוטנציאל להשפיע על המצב הכלכלי. באופן מיידי מדובר בסיכון הגירעון, שלפי התקציב המעודכן עומד על 6.6%, אך אפילו גורמים ישראליים באוצר לא יכולים להגן על היעד הזה כריאלי.

ראוי לציין שהדוח הזה, באופן חריג מאוד, נכתב על סמך פגישות וידיאו עם הגורמים הישראליים באוצר ובבנק ישראל, בניגוד למקובל – הגעה של משלחת כלכלנים הבודקים את המצב בשטח. זאת מכיוון שבארה”ב ממליצים שלא להגיע לישראל בימים אלה.

עצם העובדה שהמשלחת נאלצת לבדוק את הנתונים מרחוק משפיעה על תפיסת הסיכון של ישראל. יחד עם זאת, כאמור, הסיכון שצוין הוא מההשלכות הכלכליות של המלחמה. בסוכנות מציינים את סיכון ההתלקחות עם איראן והמשך המלחמה בחזית הצפונית ובחזית הדרומית.

יצוין שמרבית גורמי ההשקעה בעולם אינם מסתמכים על חברות הדירוג, מלבד גופים לאומיים כמו “קרנות עושר לאומיות” ו”קרנות פנסיה”, המנהלות את השקעתן לפי פרוטוקולים המגבילים את השקעותיהם לדירוגי השקעה גבוהים. נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, אמר באחת מסקירותיו האחרונות, כי בפועל השוק מדרג את ישראל ברמה של “טריפל בי” (ראו טבלה). במילים אחרות, מדובר בדירוג אחד נמוך יותר מהדירוג של ישראל כעת.

האמירה של פרופ’ ירון מתייחסת לשיעור הריבית שישראל משלמת על איגרות החוב שלה. יחד עם זאת, לאג”ח הישראלי יש ביקוש גבוה יחסית למדינות אחרות עם דירוג דומה. ישראל גם הצליחה להנפיק לפני מספר שנים איגרות חוב ל-100 שנה ול-50 שנה, מה שמבטא רמת אמון גבוהה מאוד בישראל.

קשה להסתמך על הדירוג
חברות הדירוג מבקרות במדינות המיועדות לדירוג ונפגשות עם גורמי הכלכלה הרשמיים – אלה המשפיעים על הצד הפיסקאלי – על תקציב המדינה ומדיניות המיסים, הנדל”ן ומנועי הצמיחה והן על הגורמים המשפעים על הצד המוניטרי – בבנק המרכזי.

ממשלות מייחסות חשיבות רבה לפגישות הללו ומנסות להציג עצמן בצורה הטובה ביותר, כדי לזכות בדירוג גבוה. גורם חשוב בהערכת סיכונים הוא “הגורם האישיותי” ולכן גם לאנשים הספציפיים אתם נפגשים הנציגים יש השפעה על הדירוג.

הערכת סיכונים הוא אחד העניינים הסבוכים בכלכלה. קל מאוד לזהות פושט רגל ולחבר דוח סיכונים בהתאם, אך הערכת סיכונים של מדינות וגופים חזקים היא הרבה יותר מורכבת. אתה יכול לראות אדם שמתגורר בבית יוקרתי מאוד ונהנה מאיכות חיים של האלפיון האחרון, אבל את הסיכונים רואים בבירור רק אחרי שהם מתממשים.

סוכנויות הדירוג זוכות ללא מעט ביקורת – ובצדק. הן מתפרסות על עשרות אלפי דירוגים של ניירות ערך ממשלתיים וקונצרנים (של חברות) וקשה מאוד לסמוך על הדירוגים שלהן. כך למשל, במשבר הגדול ב-2008, בנקים שהיו חשופים לסיכונים עצומים שהביאו לקריסתם, זכו לדירוג הגבוה ביותר, מבלי שחברות הדירוג הצביעו על הסיכונים הללו.

חברות הדירוג נהנות מהכנסות מהמנפיקים של איגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות, המעוניינות להיות מדורגות. הן גם נהנות ממכירת דוחות דירוג ומידע אחר לחברות ולסוחרים.

ישראל נחשבה בדרגה NR – בלתי מדורגת – עד לסוף שנות ה-90′. רק ב-1998 חברות הדירוג החלו לדרגה. מאז היא רק עלתה בדירוג מרמה בינונית גבוהה ועד לרמה הגבוהה. הדירוג החדש של סטנדרד-אנד-פורס ושל מודי’ס מציב אותה ברמה הגבוהה בתוך הסקאלה של הרמה הבינונית. לפי פיץ’ ישראל עדיין מדורגת בדירוג נמוך, בסקאלה הגבוהה. מעל הסקאלה האמצעית והגבוהה יש דירוג פרימיום, של מדינות כמו גרמניה, אוסטרליה, קנדה, דנמרק ועוד, המדורגות ב”טריפל איי”.

החברות ושיטת הדירוג שלהן
S&P –  הדירוג של ישראל  A+    –  סטנדרדד-אנד-פורס היא החברה הוותיקה מבין פירמות דירוג האשראי הגדולות. היא נוסדה בניו יורק ב-1860. לחברה יש 4 דירוגי השקעה בסיסיים: AAA; AA;  A ו-BBB, אך לדירוג הגבוה ביותר יש גם אפשרות ציון שלילי (AAA-) ולאחרים יש אפשרות ציון “פלוס” ו”מינוס”, כך שבפועל יש 11 דירוגי השקעה ויש עוד 7 דירוגים של אי השקעה. לפיכך, ישראל מדורגת ברמת הדירוג הרביעית מתוך 11 המדרגות, שהיא רמה הנחשבת גבוהה.

ב-2007 החברה רכשה את חברת הדירוג המקומית “מעלות”, העוסקת מאז תחילת שנות ה-90 בדירוג אשראי מקומי.

פיץ’ –  הדירוג של ישראל   A+    – החברה נוסדה בלונדון ב-1914 ואימצה את מדרגות האשראי שהיו מקובלות, של S&P  הוותיקה יותר. לפיכך, ישראל מדורגת ברמה אחת מתחת לדירוגה של החברה הוותיקה יותר.

מודי’ס – הדירוג של ישראל   A2  – החברה נוסדה בניו-יורק ב-1909, אך כיום היא דומה בגודלה למתחרה הוותיקה שלה – S&P (הכנסות של כ-6 מיליארד דולר). הדירוגים של מוד’יס שונים מהחברות האחרות והם משלבים אות גדולה, אות קטנה וספרה (1-3). יש לה 4 דירוגי השקעה בסיסיים – Aaa; Aa; A; Bbb1 ועוד 8 דירוגי ביניים: ל-Aa יש דירוגי ביניים: Aa1, Aa2; Aa3 ובאופן דומה לדירוגי הבסיס האחרים. לפיכך, ישראל מדורגת בדירוג ההשקעה הבסיסי השלישי (A) ודירוג הביניים האמצעי – A2. מדובר ב”דירוג השקעה” לא נמוך באופן יחסי לעולם, אך נמוך יותר מהדירוגים לה זוכה ישראל בשתי חברות הדירוג האחרות. מודי’ס מחזיקה בישראל את חברת “מידרוג”, משנת 2003.

דירוגי ההשקעה לפי הסוכנויות (הדירוג הישראלי מסומן)

לסוכנויות הדירוג יש דירוגים נוספים שאינם נחשבים דירוגים של “השקעה” – בעלי סיכון גבוה. לחברות יש דירוגי ביניים לכל רמה, המתבטאים בהוספת + או – לדירוג.