אתמול (ראשון) אושרה בוועדת שרים לחקיקה הצעת חוק שלי לביטול חובת פנסיה לעובדים זרים צמודים (24/7) בתחום הסיעוד וביום רביעי היא תעלה למליאת הכנסת לקריאה טרומית.
המציאות שבה חובת הפנסיה חלה על עובדים זרים בתחום הסיעוד היא לא פחות מאבסורדית ומטילה נטל כבד על יותר מ-60 אלף בתי אב בישראל. האבסורד הוא שתכלית הפנסיה היא לחסוך לגיל זקנה כדי להבטיח שהאדם לא ייפול על כתפי המדינה.
אבל במקרה זה, אנו עוסקים באנשים שיזדקנו בארצות מוצאם, וכך, בפועל, אנו מייצאים כסף ישראלי החוצה ללא שום תכלית מבחינת המדינה: זהו תחום שאין בו עובדים ישראלים, ולכן אין חשש לפגיעה בעובדים מקומיים.
הטלת חובת תשלום פנסיה על מעסיקים פרטיים המעסיקים עובדים זרים בסיעוד מגיעה מצו ההרחבה שהוצא ב-2008, שמטרתו הייתה לחול על מעסיקים ועובדים מן השורה בישראל. חוק עובדים זרים מגדיר עובד זר כעובד שאינו אזרח ישראלי או תושב בישראל, ואין למדינה כל כוונה לקלוט את העובדים הזרים לאחר סיום שהותם בארץ.
העובדים הזרים בתחום הסיעוד מגיעים לישראל למטרה מוגדרת ולתקופה קצובה, ובארצות מוצאם לרוב אין הסדר פנסיוני מקביל. גם אם קיים הסדר כזה, זהו עניינם והדבר צריך להיות משוקף להם בטרם הם מגיעים לעבוד בישראל.
כך שלמעשה, פנסיות לעובדים זרים בתחום הסיעוד משולמות בארץ כתוספת שכר פיקטיבית רטרואקטיבית שאין לה ערך פנסיוני. היא אינה קשורה להגעה לגיל פרישה ואין לה כל הצדקה חוקית, או מוסרית.
זאת ועוד – העסקת עובד זר היא החלופה הריאלית היחידה עבור קשישים, חולים סיעודיים, חולים כרוניים, פצועי מלחמה ואנשים עם מוגבלות הזקוקים לטיפול סיעודי צמוד בביתם.
אוכלוסיות נזקקות אלה מתמודדות ממילא עם חיים מורכבים ונדרשים להוצאות רבות גם כך ולכן רבים מהם אינם מסוגלים לשאת בעלות של עובד הנכון להם יחידים שמצבם הכלכלי קשה ממילא נאלצים להתמודד עם נטל כלכלי כבד כאשר הם נדרשים לשאת בתשלומים לפי צו ההרחבה, ובשל כך רבים מהם נמנעים מהעסקת עובד זר בסיעוד, על אף הנחיצות בכך.
ובכלל, בתקופה שבה יוקר המחייה מכביד על אזרחי ישראל, יש לפעול להקל בכך עד כמה שניתן. לכן יש לפעול ככל הניתן בתחומים בהם ניתן לחסוך בעלות לאזרח מבלי לפגוע בצד אחר של המשוואה ומבלי ליצור כשלי שוק אחרים.
אני שמח לשמוע על תמיכה חוצת מחנות בהצעת החוק שלי ואני מניח שרק מעטים יתנגדו לחוק שנועד לאפשר למאות אלפי ישראלים לחיות בכבוד ולשפר את ביטחונם הכלכלי – זוהי מחויבותנו.
