בשלושת החודשים הראשונים של השנה, יתרת החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי שבה לעלות, הן בחוב העסקי והן בחוב של משקי הבית, בשיעור של כ-1.5%. זאת לאחר ירידה במגמה זו שנרשמה בשלושת החודשים הראשונים לפרוץ המלחמה – הרבעון האחרון של השנה שעברה – על רקע המלחמה.
עם זאת קצב הגידול השנתי של יתרה זו נותר נמוך בהשוואה לשנים הקודמות והוא למעשה מהווה אינדיקציה למיתון בפעילות העסקית. יתרת החוב של המגזר העסקי גדלה בשלושת החודשים הראשונים של השנה בשיעור של כ-1.8%, שהם כ-23 מיליארדי שקלים לכ-1.3 טריליונים, בעיקר כתוצאה מגיוסי חוב נטו באפיק האג”ח הסחירות בארץ וכן בהלוואות בנקאיות וחוץ-בנקאיות.
המרווח בין תשואת האג”ח הקונצרניות הכלולות במדד תל בונד 60, לבין תשואת האג”ח הממשלתיות הצמודות הצטמצם ברביע זה בכ-0.26 נק’ האחוז, ובחודשים אפריל-מאי 2024 הוסיף להצטמצם ואף הגיע לרמה הנמוכה מזה ארבע שנים – כ-1.09 נק’ האחוז. הפער הנמוך הזה מלמד במקרה זה על הגידול החד בסיכון שהשוק מייחס לישראל – סיכון שהביא את תשואת האג”ח של המדינה לרמה של כ-5%.
משקי הבית הגדילו את החוב לבנקים ולחברות האשראי
הגידול ביתרת החוב של משקי הבית נבע גם מעלייה ביתרת החוב לא-לדיור, שמקורה מעלייה ביתרת החוב לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי. יתרת החוב של משקי הבית גדלה בשיעור מתון של כ-0.9%, שהם כ-7 מיליארדי שקלים, לכ-800 מיליארדים כתוצאה מעלייה מתונה ביתרת החוב לדיור; יתרת החוב לדיור המשיכה לגדול בשלושת החודשים הללו בשיעור מתון של כ-0.9%, שהם כ-5 מיליארדי שקלים, ברובה לבנקים – לכ-573 מיליארדים.
יתרת החוב לא-לדיור שבה לעלות בחודשים אלה בשיעור של כ-1%, שהם כ-2 מיליארדי שקלים לכ-227 מיליארדים, זאת לאחר ירידה בחוב הזה ב-12 החודשים הקודמים. העלייה ביתרת החוב לא-לדיור מקורה מעלייה ביתרת החוב לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי.
