בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת אקיו מוריטה, אחד משני המייסדים של סוני, התעקש להאיץ את פיתוח הווקמן – נגן קלטות (קסטות) מחובר לאוזניות. מהנדסי החברה לא הבינו את הצורך וגם מחלקת השיווק טענה שאין צורך במכשיר שכזה. סקרי השוק שעשו חיזקו את טענתם, אך מוריטה הזקן התעקש שחייבים להוציא לשוק את המכשיר הזה. ביפן וגם בארה"ב הנסקרים טענו שלא יקנו את המכשיר ולכן ב-1979 יצאו לשוק רק עשרות אלפי מכשירים לבדיקה.
בתוך ימים ספורים התברר שהלקוחות מתוסכלים מהמחסור וסוני הקימה במהירות קווי ייצור כדי לספק את הביקוש הגואה בעולם. לימים מוריטה נשאל מהיכן היה לו הביטחון בצורך במכשיר שכזה והתשובה שלו היממה את המערביים: "טעמתי את הרעיון הזה והוא היה מתוק".
יזמים משתמשים בסקרים ביום יום לבחינת הרעיונות החדשניים שלהם – האם להקים קניין מסחרי במיקום שלהם, או בתי קולנוע? האם יש היתכנות למכשיר שהם מושקעים בו, לתוכנה, או לשירות? במרבית המקרים כשהסקרים מנבאים כישלון הרעיונות שלהם גוועים, הם לא מצליחים לגייס להם כסף, או שהם מוותרים עליהם בעצמם. האם כישלון הסקרים בבחירות בארה"ב יפגע באמון המכשיר הזה, הסקרים? האם מדובר בכשל נקודתי, בהטעיה מכוונת, או בחשיפה של מוגבלות המכשיר הזה?
שיתוף מידע ושיתוף הטעות
נתי כץ, פרשן שוק ההון האמריקאי של "ערוץ הכלכלה" ומי שעובד עם חברות הסקרים טוען שקשה להאמין שחברות הסקרים הגדולות היטו את הסקרים. "זה שוק אמיתי ומוצרים אמיתיים והם לא היו מסכנים את השם שלהם לצורך העניין", הוא אומר. אך מניפולציה כזו אפשרית, אם מזמין הסקר מתוחכם ומבקש, למשל, לסקור אינטרנטית קבוצות מסוימות, במקומות מסוימים, במועדים מסוימים ובאמצעים מסוימים – כמו אינטרנט, טלפון, או סקר אישי – לפי הנחות המבוקש. כך למשל, אפשר לסקור טלפונית שכונות מסוימות בשעות תפילה בכנסיות ביום ראשון, כשהשמרנים לא נמצאים בבית.
לדברי ד"ר רינה דגני מגיאוקרטוגרפיה, מרבית הסקרים שם נעשים באמצעות האינטרנט וחברות הסקרים משתפות ביניהן את התוצאות ומחזקות את הטעויות הסטטיסטיות ההדדיות.
התהייה הזו חשובה, מכיוון שלא מדובר בסטייה קטנה שניתנת להסבר. הרי מדובר בסקרים שהראו יתרון לקמלה האריס, שהתחלף ב"בחירות הצמודות ביותר שהיו בעשרים השנים האחרונות". ותוצאות הפוכות, שהראו יתרון מוחץ לדונלד טראמפ.
התהייה הזו מתחזקת נוכח העובדה שבאופן מסורתי הטעויות בבחירות האחרונות נוטות לכיוון אחד – יתרון לדמוקרטים. אם אכן מדובר במשאלת לב של הסוקרים ומזמיני הסקרים, שמוצאת חיזוק בנתונים מסוימים, הרי שייתכן מאוד שהתוצאות המוטות הללו משרתות את הצד השני. ראינו שבעלי זכות בחירה שלא חשבו להצביע, מכיוון שסלדו בטראמפ, יצאו בכל זאת להצביע נגד האריס, מכיוון שההתנגדות לה עלתה על התמיכה בחלופה שלה.
סוף עידן המומחים
על הסנטימנט של הבוחרים ניתן היה ללמוד גם מהרייטינג של הערוץ שתמך בה באופן הפגנתי: ביום סיקור הבחירות בארה"ב הרייטינג של CNN צנח ב-50% בהשוואה לסיקור בחירות 2022… גם את הזינוק החריג בשוק ההון ביום שאחרי ניתן להסביר באותו האופן – הייתה זו מין תחושת הקלה של מהאיום שהוסר ממי שחש מאוים מהאפשרות שהאריס, המחזיקה באג'נדה כלכלית בעייתית לשוק ההון. טראמפ הבטיח הורדת מיסים, לצד העלאת מכסי מגן על התעשייה האמריקאית מפני ייבוא מתחרה. טראמפ גם מיתן את עמדתו בעניין המטבעות הקריפטוגרפים, כשהאריס שידרה מסרים סותרים בעניין.
אחרי כל בחירות שוק ההון עולה בדרך כלל, מכיוון שבדמוקרטיה הרוב מצביע למי שהוא סבור שישפר את המצב ולכן תוצאות הבחירות משקפות אופטימיות של רוב השחקנים בשוק. אך כאמור, הפעם הזינוק היה גדול מהרגיל, בהתאם לציפיות הסרק לבחירה הפחות מועדפת על רוב הבוחרים.
פרשנים רבים, כמו ג'ימס היקמן, כינו את התוצאות כ"מות עידן המומחים". בעידן הבינה המלאכותית (AI) אנחנו נוטים להתייחס לכל המומחים בחשדנות, מכיוון שיש לנו כלים לבדוק בעצמנו את עמדתם. הרופא ועורך הדין, כמו יתר בעלי המקצוע, אינם מחזיקים עוד במידע אקסקלוסיבי – הם עדין מומחים ובעלי ניסיון בתחומם, אך יש לנו דרכים לבדוק את קביעותיהם ולכן גם יש לנו אחריות גדולה יותר על קבלת החלטות עצמיות.
