החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג צדק בתגובתו לפיה הורדת דירוג האשראי על ידי הסוכנות הבריטית מודי’ס בשתי דרגות – מוגזמת. אך ראוי לשים לב לכך שהקשר בין דירוג האשראי של סוכנויות הדירוג לבין הריבית שהגופים המדורגים משלמים בפועל הוא קשר מורכב. דירוג האשראי של הסוכנויות הוא מרכיב אחד במכלול השיקולים של רוכשי איגרות החוב של המדינות.
במשך שנים ישראל מציעה ריבית גבוהה יותר מהממוצע שמשלמות מדינות בדירוגה. כך למשל, סלובקיה, המדורגת בדירוג דומה לדירוג החדש של ישראל – Baa1 – מגייסת אג”ח ל-10 שנים בריבית של 4%-5%, בדומה לריבית שישראל שילמה לפני הורדת הדירוג, כשהייתה בדירוג A2.
אך גם ברזיל, הפיליפינים וקולומביה מדורגות בדירוג של סלובקיה והן מגייסות אג”ח בריבית בשיעור כפול.
זה לא אמור ממש להפתיע אותנו – אנחנו מכירים את זה מהמערכת הבנקאית הקמעונאית, שמציעה ריביות שונות מאוד ללקוחות בעלי דירוג אשראי דומה. זה גם הגיוני מאוד, מכיוון שבניגוד לאמרה השגורה לפיה השורה התחתונה קובעת, בחיים אנחנו מתחשבים במכלול ובסיפור כולו ולא רק בשורה התחתונה.
ובכן, גם הסיפור שלנו מורכב. בשורה התחתונה ישראל מבחינה כלכלית נמצאת ב”חופשת מחלה”. בשורה התחתונה יש מדינות רבות שנמצאות ב”חופשת מחלה” כלשהי. האם זהו הנתון היחידי לפיו מלווי האג”חים מקבלים החלטות? כמובן שלא.
אפשר לחשוב על מספר סיבות טובות מדוע דווקא עכשיו כדאי לקנות אג”ח של ישראל: ראשית, ב-76 שנות קיומה כמדינה ישראל עמדה בהתחייבויותיה – גם במשברים הגדולים ביותר. שנית, יחס החוב-תוצר של ישראל, גם אחרי שנה של מלחמה יקרה מאוד, טוב יותר משל מרבית מדינות העולם.
סיבה נוספת, שלישית: לא רק שהמלחמה בשנה האחרונה לא מעלה את הסיכון הביטחוני של ישראל – היא הפחיתה אותו. בניגוד לעשורים האחרונים, בהם ישראל לא עשתה מאומה להסרת האיומים הידועים עליה, בשנה האחרונה היא מטפלת בהם בהצלחה לא מבוטלת. ואם לא די בכל אלה, ברור שאחרי המלחמה תגיע תנופת שיקום ובנייה.
המלחמה גם מאיצה תקציבי פיתוח, שכעת משרתים את צורכי הביטחון, אך אחרי המלחמה נראה יישומים של אותם פיתוחים גם בתחומים אזרחיים וכמובן שנראה תנופה במכירות התעשיות הביטחוניות, הסייבר ועוד.
יחד עם זאת, כעת כלכלת ישראל אכן ב”חופשת מחלה” – גיוסי המילואים, עצירת התיירות, הפגיעה בחקלאות ובתעשייה בצפון הארץ וקודם לכן בדרומה, עלויות הלחימה הישירות והעקיפות ועלות השיקום של הנפגעים – בגוף ובנפש – כל אלה ועוד הן פגיעות שמאיטות את הצמיחה ויעיבו על ההוצאה הציבורית בשנים הבאות.
כרגיל, הדירוג של הסוכנויות הוא צילום מצב רגעי ומסוים. כלל לא ברורה מידת השפעת ההורדה הזו על גיוסי האג”ח הבאים של ישראל. במילים אחרות, זה לא עניין ודאי שהריבית המוצעת על איגרות החוב תתייקר באופן משמעותי, או בכלל.
