המסחר התנהל על רקע הלחימה ברפיח והמשך הלחימה בצפון, כשברקע מתנהלת בהאג תביעה נוספת נגד ישראל בעניין הלחימה בעזה, וטורקיה עצרה את הסחר הימי עם ישראל. בעקבות זאת, סוכנות הדירוג מוד’יס אמנם חיזקה את דירוג האשראי של ישראל, אך גם הותירה את התחזית ה”שלילית” ללא שינוי. כך מסכמת נורית דרור מיחידת המחקר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב.
בנוסף, החברות הציבוריות פרסמו החודש את הדוחות הכספיים שלהן לרבעון הראשון של השנה. המסחר גם הושפע מציפיות להורדת הריבית שהלכו והתפוגגו, בעיקר לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן, שהיה גבוה הרבה מהצפוי, באמצעו החודש.
מדד ת”א-35 עלה בכ-2.6% בהובלת מניות הבנקים והמניות הדואליות הכלולות בו, ואילו מדד ת”א-90 ירד בכ-4% בהובלת חברות הנדל”ן הכלולות במדד.
בהשוואה לעולם ניכרת השפעת המלחמה על ביצועי הבורסה בתל אביב: הנאסד”ק 100 עלה ב-6.3% החודש; S&P500 עלה ב-4%; הדאקס בגרמניה עלה ב-3.15%. לעומתם, הפוטסי בלונדון (FTSE) הוסיף כ-1% והניקיי225 עלה בכ-0.5%. עוד חשוב לציין שהשקל התחזק החודש בכ-1.5% מול המטבעות המובילים, כך שלמעשה הפער קטן יותר בין ביצועי הבורסה בת”א לבורסות בארה”ב ובאירופה בחודש מאי.
הפער משמעותי יותר בפרספקטיבה מתחילת השנה: כך למשל, הנאסד”ק 100 השלים עליה של כ-11% מתחילת השנה, בעוד ת”א 35 עלה בכ-5% כשהדולר נחלש בכ-2% מול השקל. כך שריאלית מדובר בפער של כ-4% לטובת הנאסד”ק.
במועד העדכון החצי שנתי של מדדי המניות, בתום יום המסחר ה-2 במאי, התווספו למדד ת”א-35 מניות פתאל החזקות ושופרסל, ונגרעו מהמדד מניות קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי. המחזור היומי הממוצע בשוק המניות הסתכם בכ-2.2 מיליארד שקל, גבוה בכ-6% מהמחזור הממוצע בחודשים ינואר-אפריל 2024.
הציבור הישראלי הגביר את החשיפה שלו למניות בת”א והגביר רכישות במאי. משקיעי חוץ המשיכו לצמצם את אחזקותיהם במניות בת”א, ואילו המשקיעים המוסדיים לטווח הארוך לא ביצעו החודש פעילות מהותית, נטו, זאת לאחר שהגדילו את אחזקותיהם במניות בת”א בשליש הראשון של השנה.
ממשלת ישראל משלמת ריבית גבוהה במיוחד
היקף הגיוסים בשוק המניות הסתכם בכ-480 מיליון שקל. בין המגייסות החודש חברת הבניה עמרם אברהם, שגייסה כ-313 מיליון שקל בהנפקה ראשונית (IPO), לפי שווי חברה של כ-1,562 מיליון שקל לאחר ההנפקה.
ארבה רובוטיקס היא החברה השנייה שנרשמה רישום כפול השנה – חברה שמניותיה נסחרות ב-NASDAQ ורשמה את מניותיה למסחר מקביל בת”א החל ב-29 בחודש.
התשואה לפידיון של איגרות החוב השקליות ל-10 שנים המשיכה לעלות והגיעה לכ-5.1% לקראת סוף החודש – שיא של כ-13 שנה. עלייה המשקפת את העלייה בפרמיית הסיכון, ואת המשך העלייה בגירעון הממשלתי.
מחזורי המסחר היומיים באיגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות הסתכמו בכ-3 מיליארד שקל ובכ-0.9 מיליארד שקל, בהתאמה, ירידה של כ-14% ושל כ-22% לעומת המחזורים בשליש הראשון של השנה.
גיוסי החוב בשוק איגרות החוב של האוצר הסתכמו בכ-12 מיליארד שקל, בהמשך לגיוס של כ-15 מיליארד שקל בכל אחד מהחודשים מרץ-אפריל 2024.
גיוסי הסקטור העסקי בשוק איגרות החוב הסתכמו בכ-3 מיליארד שקל. כ-2.5 מיליארד שקל מתוכם גויסו ע”י חברות נדל”ן.
נמשכת הזרמת הכספים לקרנות המחקות בעיקר לקרנות העוקבות אחר מדד S&P 500 ולקרנות הכספיות, בהמשך למגמה מהחודש הקודם.
