חיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

“המדינה לא עושה מספיק כדי לקדם התחדשות עירונית: 2/3 מהדירות בישראל ללא מיגון”

בפאנל מיוחד בנושא התחדשות עירונית שהתקיים היום בכנס הנדל"ן באצטדיון סמי עופר עלו טענות רבות על היעדר פעולות מצד המדינה לקידום פרויקטים של פינוי בינוי: "הרשות הממשלתית חייבת להיכנס בצורה יותר אגרסיבית"

בניין דירות בראשל"צ | צילום: שאטרסטוק

לא מעט גרמים פרויקטים של התחדשות עירונית ולטענת הפעילים בענף המדינה לא עושה מספיק על מנת לקדם פרויקטים. בכנס הנדל”ן השנתי של אתר מגדילים שנערך באצטדיון סמי עופר, התנהל דיון בנושא ההתחדשות העירונית ובו עלו טענות על כך שלמרות שהתחדשות העירונית היא הקטר הכי משמעותי במשק, לא מתייחסים אליו כך.

יעקב ניצן, מנכ”ל ושותף בחברת המימון רובי קפיטל, אמר בדיון כי  “נראה שמקבלי ההחלטות לא קלטו שאנחנו במלחמה, גם נגיד בנק ישראל לא קלט שאנחנו במלחמה והוא לא פועל להורדת הריבית. בשנת 2023 אושרו תכניות ל – 40,000 יח”ד בהתחדשות עירונית והתחילו לבנות רק 13,000 יח”ד, זה לא מספיק ואנחנו עדיין ממתינים לבשורה משמעותית”, אמר.

עינת גנון, מנכ”לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, שהשתתפה בדיון טענה בפאנל כי בשנים האחרונות נעשו הרבה מאוד פעולות לקידום פרויקטים והסכמי מסגרת מול הרשויות, “אני מסתייגת מהאמירה שעלתה בדיון שמחכים לבשורה משמעותית בתחום”, אמרה.

אושרי שלוש, שותף מייסד אושרי שלוש פירמת עורכי דין ונוטריון, אמר “מה שעושה הרשות להתחדשות עירונית רחוק מלהיות מספיק, 2/3 מהדירות בישראל לא מוגנות חייבים לעשות הרבה יותר במקומות שמועדים לפורענות כמו בנהריה והאזור. הרשות חייבת להיכנס בצורה יותר אגרסיבית לעשייה באמצעות מענקים, קרקעות משלימות”, אמר.

עוד השתתפו בפאנל יזמים, זיו יעקבי , מנכ”ל אקרו נדל”ן, ציין כי הפער בין התכנון לביצוע נובע בעיקר מהליכי הרישוי הארוכים, “הזמן הממוצע להוציא היתר בנייה עומד על שנתיים או שלוש שנים וזה לא הגיוני. אז מדברים על רישוי עצמי ואומרים שיש מחסור בכוח אדם בוועדות אבל בסוף המדינה צריכה לתת פתרון. חסם נוסף נוצר לדבריו, במתחמי פינוי בינוי שקודמו על ידי יזמים קטנים שהגיעו לשלב המימוש אבל הם לא יודעים לעשות את זה מבחינת המימון והיום הם מחפשים למכור אותם”.

“בדיקת שמאי המקרקעין מכבידה”

רונית אשד לוי, מנכ”לית אפריקה התחדשות עירונית התייחסה לתקן 21, תקן שפורסם ע”י מועצת שמאי המקרקעין במשרד המשפטים לבדיקה שמאות-כלכלית,  כגורם מעכב בקידום ההתחדשות העירונית וציינה כי תקן 21 ברבות השנים הפך להיות המכתיב של התכניות, “מצאתי את עצמי בדיון על עלות פיתוח ב-2,700 שקל, אין אף יזם שבונה בעלויות האלה. האקסל הוא רק אקסל. כשאני מבקשת מימון, אנחנו בודקים את המצב בעלויות אמתיות. שמאי מקרקעין הם הגורם הנכון, אבל הם לא יכולים להיות שמאי ועדות. אם שמאי עובד עבור רשויות ועבור יזמים, הוא לא יוכל לקבוע ערכים שונים מתוך פוזיציה שונה. בסופו של יום צריך להבין שחלק מהעלויות של היזם זה ערבויות ושכירות לדיירים. כשמביאים בחשבון את עלות שכר הדירה, זה מצטבר במכפלות במאות אלפי שקלים בחודש וזה משמעותי לפרויקטים. בנוסף, לא מביאים את כל המטלות הציבוריות בתקן, כי יש דברים שנסגרים מאוחר יותר. תנו לנו את היכולת לנהל את זה, כי אנחנו רוצים קדם את הפרויקטים”.

נחמה בוגין, יו”ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל ציינה בתגובה כי יש דברים שחסרים בתקן, “אני דוחפת לגבש מנגנון של הכרעה על ידי גורם שלישי, יש שמאי פינוי בינוי שמונו על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות, אני מעריכה בחודשים הקרובים יהיה פיילוט”.

כרמל שאמה הכהן, ראש עיריית רמת גן, התייחס גם הוא לנושא ההתכנות הכלכלית של פרויקטים של פינוי בינוי וציין כי “אין לנו שום אינטרס לאשר תוכנית ללא התכנות כלכלית”.

 

שתפו כתבה זו:

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

הירשמו לניוזלטר של ערוץ הכלכלה

דילוג לתוכן