“למרות תחושות הכעס של הציבור על הבנקים, הוא מכיר אותם וסומך עליהם, ומרגיש בטוח להחזיק אצלם את כספו. זהו כמובן מצב טוב וחשוב, שנובע מתוצאה של הניהול האיכותי של הבנקים והפיקוח ההדוק עליהם. אבל זה גם מצב שיש לו השפעות שליליות על הנכונות של הציבור להפקיד את כספו אצל גופים אחרים, ולכך יש גם השפעות על התפתחות התחרות”. את הדברים האלה אמר הבוקר המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, בכנס “המנועים של האקוסיסטם הישראלי” של גלובס.
אביר דיבר על האפשרות שבנק ישראל ינפיק שקל דיגיטלי, אפשרות שהבנק מקדם, אם כי עדיין לא קיבל החלטה בעניין. “אבקש להבהיר: כמו הבנקים המרכזיים בכל המשקים המפותחים, בנק ישראל עדיין לא קיבל החלטה לגבי הנפקה אפשרית של השקל הדיגיטלי. פרויקט השקל הדיגיטלי הוא “תכנית פעולה” – בשלב הזה, תפקידו הוא לאפשר לנו להיות מוכנים להנפיק את השקל הדיגיטלי אם וכאשר נמצא שהדבר נכון ונחוץ.
המסר שלי אליכם היום הוא שהתחרות במערכת הפיננסית, והאופן בו הטכנולוגיה תוכל לתמוך בה, הוא נדבך מרכזי בחשיבה שלנו על העיצוב של השקל הדיגיטלי”. עוד הוסיף כי שקל דיגיטלי הוא למעשה כסף שמוחזק בבנק ישראל ומגביר את הביטחון במטבע, שהוא מצד אחד דיגיטלי ומצד שני מתנהג בדיוק כמו המטבע הרשמי ולא נתון לגחמות השוק. “זה לא ביטקוין”, אמר אביר.
לא בטושי נקמוטו
המשנה לנגיד הסביר מהו שקל דיגיטלי: “שקל דיגיטלי הוא התחייבות של בנק ישראל כלפי הציבור – ובמובן הזה הוא דומה לכסף המזומן, שהחזקתו אינה כרוכה בסיכון אשראי. זאת, בשונה מפיקדון בבנק או ארנק תשלומים, שכרוך בסיכון שהוא אמנם קטן, אבל לא אפסי. מצד שני, השקל הדיגיטלי הוא…. דיגיטלי, ובכך הוא דומה במובן מסוים לכסף שאנחנו מחזיקים בחשבון הבנק.
חשוב לחדד – למרות השם, השקל הדיגיטלי שונה מאוד מכל מיני מוצרים שבשנים האחרונות זכו לכינוי “מטבעות דיגיטליים”. בפרט, הוא מאוד שונה מה”מטבע הדיגיטלי” המפורסם ביותר – הביטקוין. את השקל הדיגיטלי לא יפתח איזשהו סטושי נקמוטו אלמוני. כולם ידעו מי עומד מאחורי השקל הדיגיטלי ומי לוקח עליו אחריות – זה יהיה הבנק המרכזי, אותו בנק ישראל שעומד מאחורי המזומן שכולנו מכירים וסומכים עליו.
הבדל מרכזי נוסף, הוא שבניגוד לביטקוין ודומיו, שהשווי שלהם יכול לנוע באחוזים שלמים ולפעמים אפילו בעשרות אחוזים בכמה ימים – שקל הוא תמיד שקל. שקל דיגיטלי תמיד יהיה שווה לשקל מזומן שתמיד שווה לשקל בחשבון הבנק. כוח הקנייה של השקל הדיגיטלי תמיד יישמר כי לאורך זמן בנק ישראל שומר על יעד האינפלציה – ובמידת הצורך, בנחישות, כפי שעשינו בשנתיים האחרונות כשהאינפלציה עלתה כלפי מעלה”.
אביר הסביר גם, איך השקל הדיגיטלי עשוי לסייע לנו לקדם את התחרות? “קודם כל, השקל הדיגיטלי, ככל שנתקדם לבסוף לשלב ההנפקה, יחזיר את הכסף שבנק ישראל מנפיק לכל תחומי החיים שלנו. בשנים האחרונות, הכלכלה הפכה יותר ויותר דיגיטלית, ויש הרבה סוגי עסקאות שפשוט לא ניתן לשלם עליהן במזומן שמנפיק בנק ישראל – למשל – עסקאות מסחר אלקטרוני, “אי-קומרס”.
המזומן של בנק ישראל שיחק תפקיד בתחרות בין אמצעי התשלום השונים, אבל התפקיד שלו הלך ונשחק בגלל הנחיתות הטכנולוגית שלו. השקל הדיגיטלי יאפשר לנו לשלם בכסף של בנק ישראל בכל מקום, ובכל עסקה שנבחר. כך בנק ישראל יוכל לחזור ולהבטיח שהתחרות בין אמצעי התשלום השונים תגבר. השקל הדיגיטלי יהיה גם פלטפורמה לחדשנות”.
