לפני פרוץ מגפת הקורונה, בשנת 2019, ההוצאה הממוצעת לתצרוכת של משקי הבית בישראל הסתכמה ב-15,990 שקלים. ההוצאות הגדולות ביותר היו על דיור (25%), תחבורה ותקשורת (19.3%) ומזון (17.6%).
עם פרוץ המגפה ב-2020, הוצאות משקי הבית ירדו באופן משמעותי, וההוצאה הממוצעת לתצרוכת של משקי הבית בישראל הסתכמה ב-13,517 שקלים – ירידה ריאלית של 14.9% מאז 2019. הירידה הריאלית בהוצאות לעומת שנת 2019 נרשמה ברוב סעיפי התצרוכת. הירידה החדה ביותר בהוצאות הייתה בסעיפים תחבורה ותקשורת (34.8%), הלבשה והנעלה (32.2%) וחינוך, תרבות ובידור (25.3%).
לקראת סיום הקורונה בשנת 2021, לאחר ההאטה הכלכלית הראשונית, ההוצאות החלו לעלות אך לא הגיעו לרמה שבה היו לפני המגפה. ההוצאה הממוצעת לתצרוכת של משקי הבית בשנה זו הייתה 15,122 שקלים – עלייה ריאלית של 10.4% בהשוואה ל-2020.
לאחר הקורונה בשנת 2022, ההוצאה הממוצעת לתצרוכת של משקי הבית בישראל המשיכה לעלות והגיעה ל-17,600 שקלים – עלייה ריאלית של 12% לעומת שנת 2021.
עלייה זו נבעה מכמה גורמים, ביניהם: התאוששות הכלכלה שגרמה לעלייה בהכנסות של משקי הבית, הסרת המגבלות על תנועה וכן חזרה לעבודה במקום העבודה מחוץ לבית, שהובילו לעלייה בהוצאות על תחבורה, נופש וארוחות מחוץ לבית. אולם הרכב ההוצאות לאחר משבר הקורונה לא השתנה מהותית, והוא דומה להרכב ההוצאות לפני משבר הקורונה, ב-2019.
משבר הקורונה הפיל את הכנסות משקי הבית
במהלך הקורונה בשנת 2020 בעקבות המשבר והסגרים המתמשכים, הייתה ירידה ריאלית של 8.4% בהכנסה מעבודה ושל 10.5% בהכנסה מהון בהשוואה לשנת 2019. כדי לצמצם את הפגיעה בהכנסות של משקי הבית, בשנה זו ניתן סיוע ממשלתי לאזרחים כגון מענק לכל אזרח, דמי אבטלה, או חל”ת ופיצוי מרשות המיסים לעצמאים.
בשל כך, חלה עלייה ריאלית של 39% בהכנסה מקצבאות ותמיכות בהשוואה לשנת 2019. הסיוע הממשלתי צמצם את הירידה הריאלית בהכנסות משקי הבית. בשנת 2020 ההכנסה הכספית ברוטו הסתכמה ב-19,287 שקלים לחודש, לעומת 19,752 שקלים בשנת 2019 – ירידה ריאלית של 1.8% בין השנים הללו, וההכנסה הכספית נטו בשנת 2020 הייתה 16,320 שקלים לחודש לעומת 16,559 שקלים בשנת 2019 – ירידה ריאלית של 0.9% בין השנים הללו.
ההתאוששות כבר מ-2021
לקראת סיום המשבר, בשנת 2021 הייתה עלייה ריאלית של 2.9% בהכנסה מעבודה לעומת 2020. אולם בהשוואה לשנת 2019 (לפני משבר הקורונה) ההכנסה החודשית הממוצעת מעבודה הייתה עדיין נמוכה ב-5.9% במונחים ריאליים. ההכנסה מקצבאות ותמיכות נותרה גבוהה גם
במהלך שנת 2021 ועמדה על 3,137 שקלים, לעומת 2,435 שקלים בשנת 2019 (עלייה ריאלית של 27.9%), מאחר שהסיוע הממשלתי נמשך במהלך המחצית הראשונה של שנת 2021. בהכנסה הכספית ברוטו למשק בית חלה עלייה ריאלית של 1.8% – מ-19,287 שקלים לחודש בשנת 2020 ל-19,916 שקלים בשנת 2021), ובהכנסה הכספית נטו חלה עלייה ריאלית של 0.5% – מ-16,320 שקלים בשנת 2020 ל-16,649 שקלים בשנת 2021.
לאחר משבר הקורונה, בשנת 2022 הייתה עלייה ריאלית של 11.2% בהכנסה החודשית הממוצעת של משקי הבית מעבודה. בין הסיבות העיקריות ניתן למנות את התאוששות הכלכלה הישראלית מהשפעות מגפת הקורונה; בשנת 2022 המשק הישראלי חזר לצמיחה שהביאה לעלייה בשיעור התעסוקה, בשכר ובתנאי העבודה.
הפסקת תשלומי דמי אבטלה לקראת סוף שנת 2021 והביקוש הגובר לעובדים תרמו לעלייה במספר המפרנסים הממוצע למשק בית – מ-1.28 בשנת 2021 ל-1.41 בשנת 2022. בשנת 2022 בהכנסה הכספית החודשית ברוטו למשק בית חלה עלייה ריאלית של 6.1% – מ-19,916 שקלים.
בשנת 2021 ל-22,013 שקלים בשנת 2022, ובהכנסה הכספית החודשית נטו חלה עלייה ריאלית של 5.1% (מ-16,649 שקלים בשנת 2021 ל-18,237 שקלים בשנת 2022.
