כולנו יחד: מחקר חדש מצביע על כך שהמלחמה עוררה גל של התנדבות בחברה החרדית

במושב הקיץ הקצר של הכנסת שנפתח השבוע הממשלה תצטרך לצלוח את חוק הגיוס – אחד האיומים הגדולים על הממשלה. ברור לכל שאחד הפתרונות שיתקבלו בסופו של דבר הוא השירות הלאומי – חלופת גיוס מקובלת לאוכלוסיות רבות, שחוששות מכור ההיתוך שמציע להם השירות בצבא.

מחקר שפורסם לאחרונה על ידי המכון למדיניות חרדית של צוות החוקרים ד”ר שלומית שהינו-קסלר דב גולדברג שני זוסמן-אפרתי מצביע על כך שהמלחמה העלתה על סדר היום החרדי את ההתנדבות של הקהילה החרדית לרמות חדשות – גם בהיקף ההתנדבות וגם באופייה.

מהמחקר עולה, כי 24% מהמתנדבים החרדים בחרו במסלול של סיוע לחיילים; 21% התנדבו בסיוע למפונים; 6% בניחום אבלים ו-5% בסיוע חירום. 39% הצהירו על התנדבות בהתארגנויות של סיוע רוחני שכללו קריאת תהילים, כתיבת ספרי תורה, תפילות וכדומה. מתנדבים 50% מקרב קבוצת הגיל 35-44 מעדיפים התנדבות מעשית, כמו גם 44% מקבוצת הגילאים 45-54 וכ-30% מקרב הצעירים בגילאי 18-34.

שיעור המדווחים על סיוע מעשי מקרב הקבוצה שמגדירה את עצמה “בין שמרני למודרני” גבוה במיוחד – 61%. שיעור גבוה מהקבוצה השמרנית -54% והשמרנית מאוד – 48%. אך גם דווח על שיעור גבוה מהאוכלוסייה המודרנית – 54%. הדמיון בין שיעור הסיוע המעשי של הקבוצה השמרנית לסיוע המעשי של הקבוצה המודרנית וכן השיעור הגבוה של סיוע בקרב האוכלוסייה השמרנית מאוד, עשויים להפתיע, אומרות החוקרות.

למעשה, הקבוצה המודרנית איננה נבדלת מהקבוצות האחרות בשיעור ההתנדבות המעשית, אלא בעיקר בשיעור ההתנדבות הרוחנית, כצורת מעורבות בלעדית. רק 9% מהמודרניים דיווחו שהתנדבו רק התנדבות רוחנית, פחות ממחצית מהממוצע בכלל הקבוצות החרדיות – 21%.

דוגמה לכך מביאות החוקרות מחסידות קרלין, שבהנחיית האדמו”ר נרתמה כולה לסיוע רחב היקף לכלל האוכלוסיות שנפגעו באירועי 7 באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל. על פי נתוני החסידות, בחודש הראשון למלחמה ניחמו חסידי קרלין 400 משפחות שכולות; השתתפו החסידים ב־180 הלוויות; נאספו ונשלחו 6,000 ערכות לנשות מילואים, 1,500 ערכות למפונים; כובסו יותר ממאה שקי כביסה בבתי משפחות; נתרמו ארוחות לחיילים בבסיסים ונשלח אוכל ביתי לחיילים; חולקו משחקי ילדים למפונים במלונות; נשות החסידות הכינו כמאתיים ערכות לכבוד שבת לנשות מילואים.

המלחמה, מדגימות החוקרות, עוררה גל גדול של הירתמות אזרחית של הציבור החרדי למאמץ הלאומי. הירתמות זאת עמדה בניגוד גמור לרחשי הציבור הכללי כלפי הציבור החרדי ערב המלחמה. החשדנות כלפי הציבור החרדי והביקורת על אופיו הבדלני והמסתגר התגברו בשנים האחרונות בעקבות משבר הקורונה ועקב המאבק הציבורי על הרפורמה המשפטית.

רבים בציבור הישראלי פיתחו טינה לחרדים בעקבות מה שנתפס כמגזריות של החברה החרדית ומנהיגיה הפועלים כדי לשמור על האינטרסים הקהילתיים, ללא התייחסות מספקת לאינטרס הציבורי הרחב. נוכח האסון הקשה בדרום ופרוץ המלחמה, בדומה לכלל החברה הישראלית, גם בחברה החרדית אנשים פרטיים, עמותות, ארגונים ועסקים החלו מיד להגיש עזרה וסיוע לכלל האוכלוסיות.

עשרות אלפי מתנדבים ביקשו מסגרת לתרום בה; קמו חמ”לים שריכזו מענה לצרכים וניתבו את המתנדבים שביקשו לעזור לעמותות התאימו את פעילותן והרחיבו אותה בהתאם לצורכי השעה. כספים גויסו, יוזמות והתארגנויות חדשות צמחו מלמטה וקהילות התארגנו יחד לעזרה.