אירוע משמעותי שנרשם בשנה המסוקרת ברמה העולמית הוא קריסת שלושה בנקים בארה”ב, אחרי שחוו פיקדונות בהיקף חסר תקדים. “קריסת בנקים אלו הייתה אירוע הכשל המשמעותי במערכת העולמית מאז המשבר הפיננסי הגלובלי בשנת 2008”, מציין הבנק בסקירתו.
כפי שדווח כאן, בנק ישראל עקב אחר האירוע, למד אותו והפיק לקחים בעניין הפיקוח הנדרש. יצוין, שהפד בארה”ב פרסם מספק הודעות מפורטות בהן הוא מסביר את הלקחים שהפיק מהמשבר ב-2008, שעשויים למנוע הישנות מקרים שכאלה, אך האמצעים האלה לא הועילו בשנה שעברה.
“במהלך שנת 2023 נרשמה התמתנות בקצב הגידול של האשראי העסקי והאשראי למשקי בית, נוכח רמת הריבית הגבוהה, כאשר מגמה זו התעצמה עם פרוץ המלחמה , נכתב בסקירה. האשראי הצרכני, ללא דיור, וכן האשראי לעסקים זעירים וקטנים הצטמצמו בעוד האשראי לעסקים גדולים וכן האשראי לדיור המשיכו לצמוח, אם כי בקצב מתון בהשוואה לשנים האחרונות.
ענף הבינוי והנדל”ן המשיך להוביל את הצמיחה בתיק האשראי, בפרט על רקע ההאטה במכירות שהביאה לעליה בצרכי המימון של חברות אלו, במטרה להמשיך ולהתקדם בבניי למרות הירידה במכירות. “נציין כי ענף הבינוי והנדל”ן חווה האטה מתמשכת עוד קודם למלחמה, כאשר המלחמה החריפה את ההאטה נוכח מחסור בעובדים שהביא לפעילות חלקית באתרי הבניה, ובהתאם, הסיכון בענף עלה”, אומרים בפיקוח על הבנקים.
בשורה התחתונה – קובע בנק ישראל: “הסיכון לאשראי בענף הבנייה וסיכונים נוספים העומדים בפני מערכת הבנקאות, עשויים אף לגדול, נוכח רמת הריבית שצפויה להישאר גבוהה, הירידה המשמעותית בצמיחה ורמת אי-הוודאות הגיאופוליטית שעדיין גבוהה” .
“רמת הסיכון בפעילות מערכת הבנקאות עלתה במהלך שנת 2023 כאשר זו עדיין גבוהה וצפויה להמשיך להיות גבוהה גם במהלך שנה זו. מסקר הסיכונים שנערך בקרב בכירי מערכת הבנקאות בתחילת השנה, עולה כי סיכון הסייבר מוסיף להיות הסיכון המטריד ביותר עמו מתמודדת מערכת הבנקאות, כאשר הסיכון הפוליטי המקומי, והסיכון הגאופוליטי דורגו כסיכונים הבולטים אחריו – עלייה לעומת שנת 2023 על רקע, מלחמת “חרבות ברזל”, השפעותיה על הכלכלה, והחשש להתפתחות המלחמה לזירות נוספות”. על כך מוסיפים בבנק ישראל גם את “החשש משינויי חקיקה משמעותיים ללא קיומה של הסכמה רחבה”.
חולשה מול הבנקים – הצליחו להמתיק את גזירת המס
