מוקדם יותר היום (שלישי) הודיעה טורקיה על הגבלת יצוא של עשרות מוצרים לישראל ב-54 קטגוריות, בהן מוצרי ברזל ובנייה. ההכרזה הטורקית בהובלת ארדואן נעשית 150 יום לתוך מלחמת חרבות ברזל, בידיעה גמורה כי האינטרסים הכלכליים של טורקיה ייפגעו לא פחות מאלו של ישראל, אם לא יותר.
קצת נתונים: בשנת 2023 היקף היבוא הישראלי מטורקיה עמד על קצת יותר מחמישה מיליארד דולר. לפי מכון היצוא הישראלי, עיקר היבוא (630 מיליון דולר) היה של פלדה וברזל. יצוא כלי רכב לישראל הכניס לטורקיה 443 מיליון דולר, יצוא פלסטיק – 353 מיליון דולר, מכונות חשמליות – 345 מיליון דולר וחומרי בנייה – 340 מיליון דולר. סעיפים אלו היוו כ-43% מהיקף היצוא של טורקיה לישראל.
מנגד, ישראל יצאה גם היא לא מעט מוצרים לטורקיה, אם כי בהיקף נמוך משמעותית. היקף היצוא עמד בשנת 2023 על מיליארד וחצי דולר, במסגרתו סיפקה ישראל לטורקים מוצרים כימיים בהיקף של 454 מיליון דולר, מוצרי פלסטיק בהיקף של 192 מיליון דולר, ברזל ופלדה בהיקף של 136 מיליון דולר, כימיקלים אורגניים בהיקף של 122 מיליון דולר ומכשירים מכניים בהיקף של 113 מיליון דולר. סעיפים אלו היוו כ-70% מהיקף היצוא של ישראל לטורקיה. נתוני משרד הכלכלה שצורפו בכתבה מציגים נתונים מעט שונים, אבל הסך הכולל של היקף הסחר דומה.
שנה קודם לכן הייתה שנת שיא ביחסי יבוא-יצוא בין ישראל לטורקיה. ישראל ייבאה מוצרים בהיקף של קרוב ל-7 מיליארד דולר, בעוד טורקיה ייבאה מישראל בהיקף כ-2.5 מיליארד. חלקה של טורקיה בייצוא לישראל בשנת 2023 עמד על כ-6%, שנה שבה היקף היבוא לישראל מחו”ל עמד על פי ההערכות על כ-332 מיליארד שקלים (ירידה של 5.6% משנת 2022).
החלטת טורקיה להגביל יצוא לישראל מהווה מין “הפרת מדיניות” שנשמרה בין המדינות עם השנים, במסגרתה העסקים בין השתיים נמשכו כרגיל, גם ברגעי שפל ביחסיהן, וזה עוד לאחר שהיקף היצוא מטורקיה לישראל צנח ממילא לאחר השבעה באוקטובר והוביל לירידה שנתית של 33% בשנת 2023 לעומת 2022. גם היקף היבוא מישראל צנח כצפוי ב-25% לעומת 2022.
