לטענת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל “פעולות מדיניות שנקט בנק ישראל מיתנו את הפיחות בשוק המט”ח, ותרמו גם להתייצבות השווקים הפיננסיים הנוספים”. הנתונים מצביעים בבירור על התאוששות מהירה של הענפים הראשיים שנפגעו – הבינוי, הנדל”ן, התיירות – בעיקר תיירות החוץ והתעופה. שתיים מסוכנויות הדירוג הגיבו בהורדת דירוג האשראי של ישראל – מוד’יס בחודש פברואר ואס-אן-פי (S&P) באפריל.
יחד עם זאת, כפי שדיווחנו אתמול (שני), הפועלים ודיסקונט שפרסמו את דוחותיהם הראו רווחיות גבוהה, ולא רק הם. “התשואה להון במהלך השנה הייתה נמוכה במעט מהשיא שנצפה בשנת 2022. יחסי ההון ויחסי הנזילות של מערכת הבנקאות נותרו גבוהים ומעל לדרישות הרגולטוריות המזעריות, והם מעידים על איתנותה של מערכת הבנקאות, ועל יכולתה להמשיך ולתמוך במשק גם בזמן מלחמה”, נכתב בסקירה.
למיתון המסוים ברווחיות תרמה מגמת הסטת הכספים של הציבור מעו”ש אל פיקדונות נושאי ריבית, שהביאה להגדלת הוצאות הריבית, וכן העלייה המשמעותית בהוצאות להפסדי אשראי, נוכח הרעה בתנאים המאקרו כלכליים והשפעות המלחמה. מנגד שיעורי חלוקת רווחים שמרנית עם פרוץ המלחמה יחד עם ההאטה באשראי תרמו לחיזוק ההון.
תחילה, עם הזינוק בריבית בנק ישראל, הבנקים הציעו פיקדונות בריביות גבוהות יחסית, של 5% ויותר. אלא שאחרי שהציבור העביר את יתרות העו”ש לפיקדונות, הבנקים הורידו את הריבית על הפיקדונות וסגרו גם את האפשרות הטריוויאלית הזו של הציבור לשמור על ערך הכסף.
עוד מוזכר בסקירה, כי על רקע צרכי התקציב הגבוהים נוכח המלחמה, עבר באפריל 2024 בכנסת חוק לתשלום מיוחד שישלמו הבנקים בשנים ,2024-2025 עד לגובה של 2.5 מיליארדי שקלים.
נזכיר שבמקור האוצר הציע להטיל מס על רווחי הבנקים בשיעור גבוה ב-9% משיעורו כיום, למשך שנתיים. לו האוצר היה מעביר חקיקה כזו הבנקים היו משלמים לפחות 3.6 מיליארדי שקלים, לפי רווחי הבנקים ב-2023, שהסתכמו ב-18.6 מיליארדי שקלים. אך אלה מיהרו להציע חלופה של תשלום מוגבל, שאינו קשור ברווחיהם והממשלה העדיפה להסכים להצעה זו, תוך שהיא מוותרת על לפחות 1.1 מיליארדי שקלים.
גם הפיקוח על הבנקים הפגין חולשה מול הבנקים במהלך השנה, כשהעדיף להגיע אתם למתווה דחיית הלוואות, שעלה להם סכום מזערי, יחסית לאירוע. הוא אמנם הצליח להגביל בשנה זו את חלוקת הדיבידנדים ברבעון האחרון של השנה, אך ההמשך שלא נכלל בסקירה זו ונודע אתמול – הוא אפשר להם לחזור מהר מאוד לחלוקת הדיבידנדים המקסימלית, למרות העלייה בסיכונים. העניין הזה עלול להיות בעוכרי קופת המדינה, אם חלילה האיומים התממשו והבנקים יצטרכו נזילות גבוהה יותר.
הפיקוח על הבנקים: "הריבית הגבוהה הגדילה את הנטל על משקי הבית והעסקים"
