בימים של אינפלציה ועליות המחירים שמלחיצות את הצרכנים, אולי זה לא הזמן האידיאלי לשווק פירות יקרים במיוחד. ובכל זאת על אף הדאגה מהאינפלציה והירידה בהוצאות על צריכה, עדיין בקרב האמריקאים יש עניין רב סביב פירות פרימיום, פירות יוקרה במחירים אסטרונומיים כמו אננס שנמכר במחיר של כ-400 דולר.
האננס מהזן רוביגלו מתואר כפנינה נדירה וכפסגת הפרי היוקרתי. מי שאחראי על גידול האננס המיוחד הזה הוא דל מונטה, סיטונאי המוכר תוצרת חקלאית, שהשקיע בפיתוח הפרי יותר מעשור בארה”ב. הפרי מתאפיין בטעם מתוק במיוחד ובצבע אדום בלתי שגרתי לפרי האננס. “צרכנים מוכנים לשלם עבור משהו מיוחד כל כך”, אמרה ל-cnn business, סינדי ואן רייזוויק, אסטרטגית המתמחה בתחום התוצרת הטרייה מטעם צוות המחקר העולמי של רבובנק.
האמריקאים התחילו לגלות עניין בזני פירות חדשים בשנים האחרונות, ושילמו מחירים גבוהים עבור תפוחי Honeycrisp, ענבי צמר גפן מתוק, סומו הדר ותותים יפניים שגדלו בצורה אנכית. בארה”ב נוצר עניין רב סביב הפירות המיוחדים ויש נכונות לגלות סוגים חדשים.
הניסיון עם התפוחים האניקריספ הראה שלמרות המחיר היקר, הצרכנים לא חסכו וקנו, היבול לא היה גדול ולכן המחירים היו גבוהים יחסית, מה שלא מנע מהצרכנים לקנות. תוצרת חדשה של פרי שמגיעה לרשתות השיווק היא לא עניין של מה בכך, צריך למצוא את הנוסחה המתאימה שיהיה זה גם פרי מאוד טעים וגם פרי שאפשר לגדל אותו בכמות שתהיה מסחרית, לעיתים כאשר הפרי לא מוכיח את עצמו ודורש ניסיונות ראשונים, מדעני צמחים צריכים לשכנע את המגדלים שזה יהיה משתלם להם וכדאי להם להשקיע בפרי שטרם הוכיח את עצמו.
הפניית משאבים לפרי כזה כרוכה בסיכון כיוון שהפרי עלול להתגלות כמאכזב מבחינת הטעם או מבחינת מחזור הגידול שלו. במקרה של התפוחים מהזנים היוקרתיים, הסיכון שלקחו המגדלים השתלם להם, גידול התפוח הצליח.
עוד בגזרת הפירות היוקרתיים שיש להם הרבה ביקוש, התותים המיוחדים של Oishii, התותים גדלים בחווה מיוחדת שעורכת בקרת אקלים. ב-2018 חבילה של שמונה תותים בלבד נמכרה בעלות של 50 דולר. זה נחשב הרבה מעבר לפירות יער, אלא כפריט יוקרתי, פירות הארוזים בקופסאות שטוחות כאשר כל פרי מואר באופן נפרד כמו חבילת טראפלס יוקרתית.
כל פרי מקבל תשומת לב מיוחדת בניגוד לתותים הנדחסים לקופסת פלסטיק ברשתות השיווק. הדגש הוא על שלמותו של כל פרי בודד, מדובר בחבילת פרימיום אמיתית של תותים שמצליחה לייצר עניין רב וביקוש סביבה. “אפילו במחיר של 50 דולר לחבילה קטנה אחת, היו לנו אלפי אנשים ברשימת ההמתנה ללא הרף”, אמר ל-cnn מנכ”ל אושיי, הירוקי קוגה. אומנם הביקוש אז אכן היה גבוה, אבל המחיר לא היה בר קיימא ולא היה יכול לסחוף את ההמונים לאורך זמן. בשל כך המוצרים של אושיי נאלצו להפוך לזמינים יותר.
בחזרה לאננס היוקרתי, לשלם עבור אננס 400 דולר זה נראה כמו עניין לעשירים בלבד, במחיר הזה אפשר היה להתפנק באוכל יוקרתי אמיתי. למרות שהוא רחוק מלהיחשב מוצר סטנדרטי לרשימת מכולת, האננס המיוחד עדיין זוכה לביקוש נכבד בעיקר כמתנה לאירוע מיוחד. לאננס היוקרתי יש בעיקר שוק קטן ונישתי.
על פי מליסה פרודיוס, בית עסק המוכר את האננס היוקרתי בארה”ב, במהלך חודש אחד נמכרו 25 אננסים כאלה כאשר בין הצרכנים גם מסעדות. על פי השף בו קורלי, המשתף מתכונים וקטעי אוכל ברשתות החברתיות, האננס המיוחד הוא מתוק מאוד ומענג אך לא שווה את המחיר של 400 דולר, כך אמר ל-cnn business. למרות זאת הרבה אנשים רוצים לשים את ידם על האננס גם בשל המראה החיצוני הייחודי שלו.
