ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל בשנת 2023 הסתכמה בכ-148.9 מיליארד שקלים. כך מפרסמת היום (ב’, 10.9.2024) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ”ס).
הנתון מהווה עלייה של 1.3% לעומת 2022 (במחירים קבועים, כלומר בניכוי השפעת שינויי המחירים).
ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש (לכל תלמיד) ירדה ב-0.8% לעומת 2022 (כלומר, קצב הגידול באוכלוסייה היה גדול יותר מקצב גידול ההוצאה לחינוך).
19.5% מההוצאה הלאומית לחינוך מומנו על-ידי משקי הבית, מלכ”רים המשרתים את משקי הבית, תרומות ומענקים.
המגזר הממשלתי (הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות ממשלתיים ללא כוונת רווח) מימן 80.5% מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך, עלייה לעומת 79.8% בשנת 2022.
ההוצאה הלאומית לחינוך כוללת את ההוצאה השוטפת בכל מוסדות החינוך הציבוריים והפרטיים בכל הדרגים, מחינוך קדם-יסודי (גילי 6-0) עד להשכלה גבוהה; הוצאות משקי בית לשיעורים פרטיים, לספרי לימוד וכד’; ההוצאות לבניית מוסדות חינוך חדשים ולרכישת ציוד (השקעות בנכסים קבועים).
דווקא מקום טוב בצמרת – בהשוואה לנתוני ה-OECD
עוד צויין היום כי בשנת 2021 היוותה ההוצאה הלאומית לחינוך במוסדות חינוך בישראל 7.0% מהתמ”ג – גבוה מממוצע מדינות ה-OECD שהסתכם ב-5.6% – ונתון דומה לזה שבאיסלנד (7.2%)
שנתון החינוך של ה-OECD, בו מתפרסמים הנתונים, כולל כ-25 אינדיקטורים של חינוך במערכות החינוך ב-37 מדינות החברות ב-OECD. הוא משמש מקור מרכזי לנתונים סטטיסטיים של חינוך בהשוואה בינלאומית, ומטרתו לסייע בבניית מערכת חינוך יעילה ושוויונית יותר. בפרסום ניתן למצוא נתונים על נגישות והשתתפות בחינוך, משאבים כספיים ואנושיים המושקעים בחינוך ועוד.
חלקה של ההוצאה הציבורית במימון ההוצאה לחינוך בישראל בשנת 2021 (ללא חינוך קדם-יסודי) היה 84.7%, גבוה מהממוצע (84.7%) במדינות ה-OECD.
בחינוך גבוה, המימון ממקורות פרטיים בישראל מגיע ל-43.1%, גבוה מהממוצע (32.0%) במדינות ה-OECD.
בשנת 2021 ההוצאה לחינוך לתלמיד (בדולרים במונחי שווי כוח הקנייה) במוסדות החינוך בכל הדרגים, הייתה נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD.
בהשוואת ההוצאה הלאומית לחינוך יש להתחשב בעובדה שאחוז הצעירים באוכלוסיית ישראל גבוה יחסית מזה שבשאר המדינות החברות ב-OECD (43.1% לעומת ממוצע של 29.9% ב-2021, בהתאמה).
כמו-כן, בישראל מצד אחד אחוז התושבים שעובדים ויכולים לממן את החינוך קטן יחסית, ומצד שני אחוז התלמידים גבוה יחסית. כתוצאה מכך, ההוצאה לתלמיד בישראל קטנה יותר.
השוואת ההוצאה במוסדות חינוך לפי דרג חינוך מראה שבישראל ההוצאה הייתה גבוהה בקבוצת המוסדות של חינוך יסודי, חינוך על-יסודי ומכינות קדם-אקדמיות – 4.8% מהתמ”ג לעומת 3.4% במדינות ה-OECD.
במוסדות לחינוך גבוה הייתה ההוצאה מהתמ”ג בישראל 1.2%, נמוכה מממוצע (1.5%) מדינות ה-OECD.
אחוז ההוצאה לחינוך ללא חינוך קדם-יסודי בישראל היה 6.1% מהתוצר המקומי הגולמי – גם כן גבוה מהממוצע (4.9%) במדינות ה- OECD.
בנוסף על כך, ההוצאה הציבורית במוסדות חינוך בישראל (ההוצאה במשרדי ממשלה, המוסד לביטוח לאומי ומוסדות לאומיים, רשויות מקומיות ומלכ”רים ממשלתיים) כולל מלגות מחיה לסטודנטים, הגיעה בשנת 2021 ל-5.1% מהתמ”ג, גבוה מהממוצע (4.2%) במדינות הOECD-– 4.
בקבוצת המוסדות של חינוך יסודי, חינוך על-יסודי ומכינות קדם-אקדמיות בישראל, הגיע אחוז המימון הציבורי בשנת 2021 ל-91.8%, קרוב לממוצע במדינות ה-OECD באותה שנה – 91.3%.
בחינוך גבוה מימון ממקורות פרטיים נפוץ יותר ומגיע ל-43.1% בישראל, גבוה מהממוצע (32.0%) במדינות ה-OECD.
המדינות עם המימון הגבוה ביותר ממקורות פרטיים היו הממלכה המאוחדת (77.3%) ואוסטרליה (64.4%). לעומת זאת, בלוקסמבורג ובפינלנד המימון הפרטי נמוך במיוחד (8.7% ו-10.6%, בהתאמה).
חלקן של הוצאות המגזר הציבורי לחינוך מסך כל הוצאות המגזר הציבורי בישראל היה 13.0%, גבוה מהממוצע (10.1%) במדינות ה-OECD.
חלקן של הוצאות המגזר הציבורי לחינוך יסודי, על-יסודי ומכינות קדם-אקדמיות מתוך כלל הוצאות המגזר הציבורי בישראל היה 11.0%, גבוה מהממוצע (7.3%) במדינות ה-OECD.
לעומת זאת, חלקן של הוצאות המגזר הציבורי לחינוך גבוה מסך כל הוצאות המגזר הציבורי בישראל עמד על 1.9%, נמוך מהממוצע (2.8%) במדינות החברות ב-OECD.
במוסדות החינוך היסודי הייתה ההוצאה 11,327 דולרים במונחי שווי-כוח הקנייה, קרובה מאוד לממוצע ה-OECD שעמד על 11,891 דולרים.
לעומת זאת, ההוצאה במוסדות הקדם-יסודי (גילי 5-0) הייתה 6,799 דולרים – נמוכה מאוד מממוצע ה-OECD שעמד על 11,700 דולרים.
