נגיד בנק ישראל הגיש היום את דו”ח בנק ישראל לשנת 2023 לנשיא המדינה, אחרי שהגיש אותו לראש הממשלה ביום חמישי האחרון. לדברי הנגיד, “המשק ניצב בפני אתגרים משמעותיים הנובעים מהמלחמה, נוסף על אתגרים מבניים, הנוגעים לבעיות יסוד שלו, הקיימות מזה זמן. על מנת לקבוע באופן מושכל את גובה תקציב הביטחון יש להקים בהקדם ועדה בהשתתפות גורמים ביטחוניים ואזרחיים שתמפה את צורכי הביטחון של ישראל בשנים הקרובות ותגבש תוכנית תקציבית רב-שנתית הולמת שתביא בחשבון את כלל ההשלכות על המשק. חשוב שאם יוחלט על הגדלה נוספת של תקציב זה מעבר למה שכבר סוכם, היא תלווה בהתאמות פיסקליות אשר לכל הפחות ימנעו עלייה של יחס החוב הציבורי לתוצר לאורך זמן”.
אתגרי היסוד של המשק מתבטאים בפריון עבודה נמוך ובמיומנויות בסיס נמוכות של הקבוצות החלשות באוכלוסייה לעומת המקובל במדינות המפותחות, וכן בשיעור עוני גבוה בהרבה מזה השורר בהן. שיעורי התעסוקה של נשים ערביות וגברים חרדים נמוכים במיוחד והיעדר לימודי ליבה בבתי ספר במגזר החרדי מונע מגברים חרדים ידע הנחוץ להשתלבות בשוק העבודה. נדרש שדרוג של ממש של היקף התשתיות במשק ושל איכותן, בייחוד תשתיות תחבורה להסעת המונים. הגידול המהיר של אוכלוסיית המדינה מעצים את האתגרים הנוגעים להיקף התשתיות וכן לאספקת שירותים ציבוריים ובראשם חינוך איכותי.
בנק ישראל הגיש לממשלה בשנים האחרונות מספר דוחות ובהם המלצות מפורטות להתמודדות עם אתגרים אלה. יישומן יסייע להעלות את פריון העבודה ואת רמת החיים במשק לאורך זמן ולכלל חלקי האוכלוסייה. העלות של יישום המלצות אלה מחדדת עוד יותר את הצורך בקביעת סדרי עדיפויות מתאימים בתקציב המדינה. לסיכום, הכלכלה הישראלית ידעה להתאושש מלא מעט תקופות קשות בעבר ולחזור לשגשג במהרה. היא מושתתת על יסודות כלכליים חסונים ובריאים שנבנו לאורך שנים, המאפשרים איתנות ויציבות. יישום מדיניות כלכלית אחראית, תוך התמודדות עם אתגרי השעה, בד בבד עם טיפול באתגרי היסוד של המשק ועידוד מנועי הצמיחה שלו יסייעו להשגת צמיחה בת קיימא.
ניסיון הרפורמה המשפטית והמלחמה
הנגיד סוקר בדו”ח את ההתפתחות הכלכליות בישראל, שהושפעו ב-2023 באופן ניכר משני אירועים מקומיים משמעותיים: תהליכי החקיקה שהובילה הממשלה לגבי מערכת המשפט, אשר הביאו למחאות ציבוריות, ומלחמת “חרבות ברזל”, שפרצה בשבעה באוקטובר.
בשנת 2023 הסביבה העולמית הייתה יציבה יחסית, והתאפיינה בירידה בשיעור האינפלציה, צמיחה מתונה, התייצבות של שערי הריבית ועלייה חדה במחירי המניות. התוצר צמח ב-2023 כולה ב-2.0% – צמיחה אפסית לנפש. עד לפרוץ המלחמה פער התוצר החיובי הלך והצטמצם, תוך צמיחה נמוכה מהקצב ארוך-הטווח של המשק, מצב שמכונה “נחיתה רכה”. ברבעון האחרון ירד התוצר ב-5.6% בהשפעת המלחמה.
עד לפרוץ המלחמה שוק העבודה המשיך להתאפיין בתעסוקה מלאה ובקצב מואץ של עליית השכר הנומינלי, רמת אבטלה נמוכה ושיעור גבוה של משרות פנויות, שהתמתן במהלך השנה. קצב האינפלציה השנתי התמתן במהלך השנה שעברה, בהשפעת המדיניות המוניטרית המרסנת, מ-5.4% בתחילת השנה ל-3% בסופה, בגבול העליון של יעד האינפלציה.
תהליך העלאת ריבית בנק ישראל, שהחל באפריל 2022 נמשך במחצית הראשונה של 2023 ובמהלכה היא הועלתה ב-1.5 נקודות אחוז, לרמה של ,4.75% תוך עלייה בריבית הריאלית. עליית הריבית לפני המלחמה פעלה לייקור עלויות המימון, והביאה לריסון של הביקושים ולגידול החיסכון הפרטי. קצב הגידול של האשראי העסקי התמתן תוך ירידה באשראי לעסקים הזעירים, והאשראי הצרכני ירד. נמשכה ההאטה בשוק הדירות, תוך ירידה במחיריהן. עליית שכר הדירה הואצה עד אמצע השנה, ואז החלה להתמתן. מפרוץ המלחמה סבלו חברות בנייה רבות ממחסור בכוח אדם, עקב איסור העסקת עובדים פלסטינים, והענף פעל בתפוקה חלקית.
מייד עם פרוץ המלחמה הכריז בנק ישראל על תוכניות למכירה של מט”ח בהיקף של עד 30 מיליארד דולרים, על עסקות החלף בהיקף של עד 15 מיליארד דולרים, וכן על תוכניות ריפו כדי לספק נזילות לשוק המקומי. הממשלה ובנק ישראל נקטו מספר צעדי מדיניות בתחום האשראי, הממוקדים בעסקים הקטנים ובמשקי הבית שנפגעו מהמלחמה. לדברי הנגיד, השלכותיה של המלחמה צפויות להימשך גם בטווח הבינוני. בשל אופיין ארוך הטווח של עלויות ההתעצמות והשיקום חשוב ללוות אותן בהתאמות תקציביות בסדר גודל דומה – כדי למנוע עלייה של יחס החוב לתוצר לאורך זמן ואת הנזקים הכרוכים בה.
תגובות
נשיא המדינה יצחק הרצוג: “הדו”ח החשוב הזה מוגש לי ברקע נסיבות מאתגרות במיוחד – כשאנו בעיצומה של מלחמה קשה, שאין צודקת ממנה. ההתבוננות על אתגרינו הלאומיים בהווה ובעתיד מעלה כי השלכותיה הכלכליות של המלחמה, הניכרות כבר היום, צפויות להימשך גם בטווח הרחוק, בין היתר בהיבטי השיקום, הריפוי והבניין המחודש. יש הכרח לבצע את התהליך הזה באופן מקצועי ורגיש, תוך הדגשת הצרכים הקהילתיים והאזוריים בצפון ובדרום. אין ספק שהבנייה המחודשת אחרי השבר הגדול חייבת להיות משותפת, וכי כדי להוביל את הכלכלה הישראלית חזרה לחוף מבטחים – על כל הגופים הרלוונטיים, ועל החברה הישראלית על כלל גווניה, לעבוד בשילוב זרועות נרחב”.
ראש הממשלה בנימין נתניהו: “הנתונים העיקריים הם קודם כל שיש סימנים מאוד מעודדים להתאוששות מהירה יחסית גם בשכר, גם בתעסוקה. בנושא כרטיסי אשראי, זה אף עובר את המקום שצפינו שנהיה עוד לפני המלחמה. יש כמובן גם משימות, אבל אני חושב שיש כאן הוכחה, שהמשק הוא חזק, שההתאוששות, שחווינו גם אחרי משברים ביטחוניים אחרים ומלחמות אחרות, אנחנו בעצם נמצאים בתוכה כרגע. אני חושב שהדבר הזה זה סימן טוב ומעודד.
“לגבי תקציב הביטחון – אנחנו כמובן צריכים להתאים אותו לצרכים שנתגלו במלחמה הזו, שקיימים גם בעולם. אנחנו צריכים להיות הרבה יותר עצמאיים ביכולת הייצור של אמצעי הלחימה שאנו זקוקים להם. אנחנו נעשה את זה, אבל נעשה את זה בצורה אחראית מאוד ובצורה מושכלת, כדי שישראל תהיה עצמאית. אנחנו מבינים שאנחנו צריכים להיות מחוסנים מלחצים חיצוניים, כי אנחנו צריכים לקבל את ההחלטות שלנו. אחת הדרכים לעשות את זה, זה המשק החזק שבנינו כאן ושנמשיך לבנות אותו”.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’: “אני מודה לנגיד בנק ישראל פרופסור אמיר ירון על הדו״ח שמצטרף לדו״חות נוספים בארץ ובעולם שמצביעים על האיתנות של הכלכלה הישראלית כמובן, לצד האתגרים. שני דגשים שצוינו בדו״ח ויקודמו בעז”ה במלוא הקיטור כבר בתקופה הקרובה הם פתיחת חסמי הייבוא – מה שטוב לאירופה טוב לישראל וכמובן ועדה ציבורית לבחינת תקציב הביטחון. הדו”ח מתייחס לכללים הפיסקאליים בהסתכלות קדימה ולאור המלחמה ומציין את האחריות הפיסקאליים בה אנחנו מנהלים את הכלכלה בתקציבי המדינה האחרונים”.
