“חוסר הוודאות הגיאופוליטי אף התגבר מאז ה-7 באוקטובר ופרמיית הסיכון של המשק עלתה”, אמר נגיד בנק ישראל פרופ’ ירון אמיר בתדרוך עיתונאים אחרי פרסום החלטת הריבית, לפיה היא תישאר על כנה ברמה של 4.5%.
“ברמת המאקרו – המשק הישראלי מוסיף לגלות עמידות בהתמודדות עם אתגרי התקופה. כפי ששבנו והדגשנו, למלחמה יש השלכות כלכליות משמעותיות, המשפיעות על המשק הישראלי. על אף השיפור שנצפה בהתאוששות המשק, נותרה עדיין כברת דרך ארוכה עד לחזרה מלאה לשגר”, הוסיף נתניהו.
הנגיד הוסיף שבנק ישראל מסייע נקודתית לאוכלוסיות שנפגעו. בכך הנגיד מרמז על כך שהבנק מודע לפגיעה בשוק בשל הריבית הגבוהה, אך מוסיף שכביכול רק אוכלוסיות מסוימות נפגעות ולא כלל המשק.
לדבריו, המדיניות המוניטרית תמשיך להיקבע לפי התכנסות האינפלציה, היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית. במילים אחרות, בנק ישראל אומר שמדיניות האוצר והממשלה בכלל תשפיע על החלטות הריבית הבאות.
הנגיד מציין את העובדה שאכן הריבית מתכנסת כבר לתוך טווח היעד, אך הוא טוען שכבר ברבעון האחרון נצפתה עלייה מחודשת. גם בהקשר הזה הנגיד ציין שהאינפלציה פוגעת בשכבות החלשות ומצדיק את המדיניות המוניטרית בסיוע לכאורה לאותן אוכלוסיות חלשות.
אלא שהאוכלוסיות האלה הן בעלות החובות – המשכנתה, ההלוואות הצרכניות ומשיכות היתר בעו”ש, עליהן הן משלמות מאות שקלים בחודש בריבית שמגיעה עד פי שלושה מריבית בנק ישראל.
לדברי הנגיד גם הציפיות לאינפלציה בשוק ההון נמצאות בטווח העליון – 3%, כך שלא רק בנק ישראל מעריך שהאור האדום שהאינפלציה הדליקה עדיין לא כבה.
עדכון נוסף: צמיחה שלילית לנפש
מכאן הנגיד מנה שורה של חוזקות של השוק בגיוסי הון, בענף ההיי-טק ועוד. הסקירה הזו נועדה להסביר שהשוק עדין לא ממותן – מה שמאפשר לבנק להמשיך במדיניות הריבית הגבוהה. אך יחד עם זאת, בנק ישראל ממשיך במגמת צמצום הצפי לצמיחה, עד לצמיחה שלילית לנפש בשנה זו:
“החטיבה מעריכה כי התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 1.5% בשנת 2024 וב-4.2% בשנת 2025. זוהי צמיחה הנמוכה ב-1.3% במצטבר מתחזית אפריל, ומרחיקה את המשק ממגמת הצמיחה בשנים האחרונות. שיעור האינפלציה עלה מהתחזית הקודמת וצפוי להסתכם ב-3% ב-2024 וב-2.8% ב-2025. הגירעון בתקציב הממשלה צפוי להסתכם בשנת 2024 בכ-6.6 אחוזי תוצר.
בהנחה שיבוצעו התאמות פיסקליות בעלות אופי פרמננטי בהיקף של כ-30 מיליארדי שקלים על ידי הממשלה, הגירעון בשנת 2025 צפוי לרדת, לפי התחזית לכ-4% תוצר. החוב הציבורי צפוי לעלות לרמה של 67.5 אחוזי תוצר ב-2024 ול-68.5 אחוזי תוצר ב-2025. חשוב להדגיש שלאי הוודאות אודות ההתפתחויות השונות במלחמה תיתכן השפעה מהותית על התחזית”, כך אומר הנגיד.
התחזית הזו אינה עולה בקנה אחד עם החוזקות של המשק ובוודאי שהיא לא יכולה להצדיק את מדיניות הריבית, שבשורה התחתונה כנראה שיש לה סיבה אחת חזקה – פער הריביות בין ישראל לארה”ב, שכבר כעת עומד על 1% לטובת ישראל – בארה”ב ריבית הפד היא 5.5%, כך שאם בנק ישראל היה מוריד את הריבית לפני הפד הרי שפער הריביות היה גדל באופן שהיה משפיע לרעה על שער השקל.
